אֶת הַמַּסָּע הַזֶּה תַּעֲשִי לְבַדְּךָ,
לְגַמְרֵי לְבַדְּךָ.
לִבְשִׁי אֶת שִמְלַת הַפִּשְׁתָּן
שֶׁצִּבְעָהּ מְעֻשָּׁן כִּמְדוּרָה כְּבוּיָה,
הַרְעִידִי פְּרוּרֵי חַלַּת כָּלָה מִשֻּׁלְיָה,
אֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶת קוֹל בִּכְיְךָ
מְרַשְׁרֵשׁ בִּקְפָלֶיהָ.          

הֶחְלַפְנוּ בֵּינֵינוּ יָמִים ושָׁנִים,
אֶת דַּעְתִּי בֵּדַעְתְּךָ
גַּם מִבְּלִי שֶׁאֵדַע מַהִי.
רַק אֵדַע:
הַכְּאֵב שֶׁאֶת מְבַקֶּשֶׁת לְהָסִיר
זֶה אֲנִי.
לָכֵן נִרְאוֹת פָּנַיי
כְּעֶצֶב שֶׁלָּבַשׁ בָּשָר.

לְכִי, צְאִי לְדַרְכְּךָ,
בְּשִמְלָתֵךְ הַפִּשְׁתָּנִית
וְסַנְדָּלֶיךָ הַקְּלוּעִים
אַתְּ מְהַלֶּכֶת עַל הָאֲדָמָה
כְּמוֹ הָיְתָה רְכוּשְׁךָ.

בִּקְצֵה הַשְּׁבִיל
טֶרֶם יַסְתִּירְךָ הָעֲקַלָּתוֹן  
הַבִּיטִי לְאָחוֹר,
אֲנִי שׁוֹפֵךְ אַחֲרֶיךָ
קַנְקַן שֶׁל מַיִם מְתוּקִים.
עַכְשָׁו כְּשֶׁאַתְּ רַק נְקֻדָּה
קְטַנָּה עַל הַשְּׁבִיל
אֲנִי מַרְגִּישׁ
כִּי הַשִּׁחְרוּר קָשֶׁה מֵהָאֲחִיזָה.