"תזריק אותו!" "אין מספיק חומר במזרק..." "לא אכפת לי, תזריק!"
הוא הזריק לו לזרוע, ועקב אחרי התגובה שלו. הקריז עדיין היה
קריז, אבל הוא דעך במקצת. "לך תדע מי השתמש בו קודם," אמר זה
שהזריק לשני, "אולי היה לו משהו... אי-אפשר לדעת." "כמו מה?"
שאל זה שהזריקו לו, והשכל שלו חזר קצת למקום אחרי שקיבל מעט
סם. "כמו איידס." אמר זה שהזריק לשני. הבחור שקיבל את הסם שתק
רגע ואז אמר, "פאק על זה, בין כו' וכו' אני מתכנן להתאבד."
"אבל אולי תרצה לחיות?" אמר חבר שלו. "אני לא ארצה לחיות, אתה
שומע! אני לא ארצה!" "טוב..." אמר זה שהזריק לשני, ובהה ברצפה
המטונפת.

הם נכנסו לבית הקטן החצי הרוס, המוסתר בעצי אלון גבוהים
ושופעים. "היה פה מישהו." אמר הרזה. "היו פה המון אנשים." אמר
השמנמן, ושאף לתוכו את ריח הצואה והשתן כאילו היה סם. הוא גם
ראה את המזרקים המשומשים שמושלכים בכל פינה, ואת הקירות
והבלטות החרוכות מאש. "אולי השאירו פה משהו," אמר הרזה והתחיל
לבדוק את המזרקים המפוזרים. השמנמן נראה מוטרד קצת, אבל לא אמר
כלום. "לא השאירו כלום, קמצנים, כולירות," קילל הרזה וזרק לעבר
השני מזרקים שבדק זה אחרי זה. "אהההה! אהההה! אהההה!" הוא שאג
לפתע, והחזיק מולו מזרק. "יש פה חומר!" הוא הפשיל את השרוול
וכרך רצועת גומי על היד, והידק. הוא ניסה להזריק לעצמו, אבל
הבין שהוא לא יצליח. "תזריק לי," הוא אמר לשמנמן. השמנמן היסס
רגע, ואז ניגש אליו ולקח מידו את המזרק. "זה לא נראה לי רעיון
טוב." אמר השמנמן. "תזריק אותו!" "אין מספיק חומר במזרק..."

הם נעצרו בחורשה והסדירו את נשימותיהם. "אני כל-כך בקריז..."
אמר אחד מהם, "שאני יכול לאכול אדמה." "אדמה זה לא טוב," אמר
המבוגר ביניהם והוסיף, "בטח המזדיין הזה הזמין משטרה." "המשטרה
לא יודעת כלום ולא תדע," אמר הצעיר, "הוא ישאלו ויבדקו פה ושם,
וילכו, והוא יישאר לאכול את האצבעות." "יש לך מושג לאן בכלל
הגענו?" שאל המבוגר יותר. "לא יודע, היה פה איזה פרדס פעם ושם
יש איזה בית. שאריות של בית." "בוא נלך לשם," אמר המבוגר יותר,
והצעיר הלך אחריו ושאל "למה?" "כי אין לי רעיון יותר טוב." אמר
המבוגר יותר. הם נכנסו לבית הקטן החצי הרוס, המוסתר בעצי אלון
גבוהים ושופעים...

והם נכנסו לפיצוציה של תחנת הדלק עם סכינים שלופים. "תביא נייס
גאי!" הם צעקו על המוכר. "אין לי נייס גאי," ענה המוכר בבהלה,
"מה יש לך?" הם שאלו, "סיגריות, שתייה חריפה..." "אל תשחק
איתנו משחקים, מזדיין! מה יש לך! מה יש לך!" "אין לי סם!" צעק
המוכר, "הייתי נותן, אבל אין לי!" "איזו מן פיצוציה זאת?" שאל
אחד מהם את השני בשקט. "זו תחנת דלק." התערב המוכר, "'סתום את
הפה שלך!" צעק עליו אחד מהם, "תרוקן את הקופה!" הוא רוקן את
הקופה לתוך שקית. "רק את השטרות, בלי מטבעות!" צרח עליו אחד
מהם. ואז הם לקחו את השקית עם הכסף, יצאו, והתחילו לרוץ. לאחר
זמן ארוך הם נעצרו בחורשה והסדירו את נשימותיהם. "אני כל-כך
בקריז..." אמר אחד מהם, "שאני יכול לאכול אדמה."