אֲהוּבִי, הָיִית לִי אוֹמֶרֶת
אֵינֶנִּי אוֹגֶרֶת
חָדַל מְלִהְיוֹת רְדוּף הַמָּמוֹן
לַמִּלְיוֹן הַנּוֹסָף לַמָּאתַיים
חַיֵּינוּ הֵם הוֹן מְשוּתָף מִיָּמִים עֲלוּמִים
שֶׁל קְנִיּוֹת בְּיַד שְתַיִים

בָּאתְ בְּשֶׁלָּך וַאֲנִי בְּשֶׁלִּי
וְחָלַקְנו בַּכֹּל חָלַקְנוּ יְצוּעַ
פַּעַם בְּשָׁבוּעַ הָיוּ חֶשְׁבּוֹנוֹת לְבָרֵר
כְּשֶׁהָיָה חוֹב גַּז
לֹא נִשְׁאַר לְמַלֵּא מְקָרֵר

זוֹכֶרֶת אֶת אָז?
הָיִיתְּ הַתְחָלָה לְקַלֵּף
הָיִיתִּי הַסּוֹף לַעֲטוֹף

עַד שֶׁטּוֹב הָיָה טוֹב וְהַכֹּל הִתְחַלֵּף
חִלַקְנוּ אֶת מַה שֶנִּצְבָּר
לָך אֶת הָחַיִּים לִי מַה שֶנִשְאָר