החדר נקי ומצוחצח, כמו שירותים של בית מלון. אבל היא בוכה. "מה
קרה, מאמי?" "לא טוב לי." "למה?" "לא יודעת." כנראה זה קטע כזה
של נשים. לך תדע איך הראש שלהן עובד. אני הולך למטבח, כמו תמיד
במצבי לחץ. חושב אם לעשות קפה או תה... בסוף אני רק שותה משהו
קר. נכנס לחדר. "על מה הדמעות?" "קשה לי." "מה קשה לך?" "לא
יודעת." עוד הוכחה לקטע מוזר של נשים. קשה לה, והיא לא יודעת
למה, ועוד בוכה בגלל זה. "מה ישמח אותך?" "יש משהו..." "מה?"
"אתה תחשוב שאני חולה." "למה חולה?" "אתה תעשה את זה בשבילי?"
"את מה?" "תתפשט." התפשטתי, היא הפצירה בי להתפשט עד עירום.
מה, זה עושה לה טוב לראות אותי עירום? "תעמוד על שש על
המיטה..." "על שש?" "כאילו על ארבע... זה שש." שש, ארבע, אנחנו
משחקים פה דומינו. אני עושה מה שהיא אומרת. "מותר לי לגעת לך
בטוסיק?" "מאמי, מה זה המשחקים האלו? מה נסגר?" "תן לי."
"טוב." היא נוגעת, ומלטפת לי את הישבן, ופוסקת לי את שני פלחי
הישבן. "אני יכולה להחדיר אצבע?" "די! די! שיגעת אותי לגמרי!"
היא מתחילה לבכות. "טוב, אבל תעשי זריז." אני מרגיש את קצה
האצבע שלה מרפרפת על פי הטבעת שלי, חודרת טיפה פנימה, נעה
במעגלים, חודרת עוד קצת... "זהו?" "עוד קצת." בסופו של דבר היא
הכניסה לתוכי את כל כף היד. אני מתלבש ומרגיש כאילו יש לי חור
ענק בתחת. "טוב, בואי נכין לנו משהו לשתות ונשכח מזה. העיקר
שאת לא בוכה עוד." היא באמת לא בוכה, היא אפילו מחייכת,
וצוחקת. אני מכין שני כוסות תה, ומרגיש מועקה, יש משהו שלא
הבנתי. מגיע עם הכוסות לחדר, שם אותן על השולחן, ומנסה לפתח
איתה שיחה. "היה לי יום קשה. בכלל היו לי חיים קשים. אבל אנחנו
נחייה ביחד, וזה עושה לי טוב. קצת אהבה בעולם הזה..." "זיינתי
אותך." היא אומרת פתאום. "מה?" "דפקתי אותך כמו זונה." "מה
זה?" "כמו זונה קטנה דפקתי אותך, זונה קטנה, זונה קטנה..."
מולי לא יושבת פתאום האישה שאני אוהב, אלא מכשפה קטנה, שדה
מהגיהינום. "'שמעי מותק, זה היה משחק קטן..." "זונה קטנה, כמו
זונה קטנה דפקתי אותך. דפקתי אותך, זיינתי אותך." אני קם.
"טוב, טוב, הכול בסדר." אני רוצה ללכת, אבל אין לי לאן.
"זיינתי אותך, זונה קטנה, דפקתי אותך בתחת." "תסתמי את הפה
שלך!" אני צועק וחובט בה עם כוס התה. הכוס נשברת על הפנים שלה,
כל הפנים שלה נחתכות ודם יורד.