יושב לבד במיטה, עם מיטה קרועה,
עם דף נייר קרוע, עם לב קרוע...
(יההה... נכון אני מעורר רחמים?
בכל הכוח, כולם לבכות!)
יש להם דרכים לנקוט בצעדים שיביאו הקלה,
(אל תשכחו את זה!)
אבל הכול טובל ב-חור שחור
(כי ככה הם רוצים!)
רגעים של חסד, כשמעשנים את הסיגריה,
(הם רוצים שנמות צעירים!)
כששותים את הקפה
כשמסתכלים דרך החלון אל הרחוב
(אבל מי באמת מבחין?)
שחרור מלא וסיגריה, (סמים, סמים,) כאב קפוא בשיפולי הבטן,
מוחזק היטב בראש, כמו פקעת חיה
המצח משוטט במבוכים, (שהם יוצרים)
ראש של שור נוגח בדברים שכבר לא קיימים
(כי הם לקחו הכול, הכול!)
אבל אני בסבבה שלי, אני עוצם עיניים ויישן
(לא לראות, לא להיות)
קם לקפה, לסיגריה, מחליף מוזיקה, ושוב יישן
רגע של מנוחה מ-כל ההמולה.