זה לא ייצא מ-פה לעולם, אלא בדרכים יותר פתלתלות. הבן-אדם הלך
על פסי הרכבת, ולא היה אכפת לו אם הרכבת תעבור. למען האמת הוא
ידע שהרכבת תעבור, כמו שהיא עוברת כל ערב, אבל הוא לא ידע את
הזמן המדויק, כי מעולם לא טרח לבדוק ולזכור - או לרשום את השעה
המדויקת בה הרכבת עוברת במקום זה. אבל הוא ידע שהיא עוברת,
והיא תעבור, לא עוד הרבה זמן.

בכל זאת הוא המשיך ללכת על פסי הרכבת, יותר נכון - ביניהם,
כאילו לא אכפת לו דבר, אף לא המוות שלו עצמו.

היו לו הרבה דברים לחשוב עליהם, ולהרגיש אליהם, למרות שכולם
היו חסרי משמעות, ב-של העובדה שהרבה אנשים בכל מיני מקומות,
חושבים כל מיני דברים, וזה לא משנה לעולם כהוא זה. קודם כל
ב-של העובדה שרוב האנשים האלה מטורפים, או חושבים מחשבות
מטורפות, שלא יזכו להתייחסות רצינית ממספיק בני-אדם. וזאת בגלל
שרוב בני-האדם חושבים מחשבות שנחשבות "נורמליות", כלומר -
מחשבות שמתקבלות בהבנה על-ידי הרוב, ואילו המיעוט שחושב מחשבות
"לא נורמליות" מוגדר כמשוגע, ב-של העובדה "הרשמית" שהוא
במיעוט, ואם רוב האנשים לא חושבים כך, הרי משהו לא בסדר אצלו.
אבל אם כ-ל האנשים היו חושבים כך, נניח, והוא לא, הוא היה
המשוגע. או לפחות זה שמוקע.

לכן חשב ידידנו על פסי הרכבת, שהמון אנשים חושבים בכל רגע נתון
הרבה מחשבות שמוגדרות כ"משוגעות", ואולי הם נמצאים כעת זרוקים
ברחובות, או מסתגרים בבתים, או מטופלים בבתי חולים ל"חולי
רוח", או שהם פשוט אנשים שחיים בשוליים של החברה, או אפילו
במרכזה - אבל מעמידים פני שפויים. לכן חשב ידידנו, שאף למחשבות
המטורפות שלו לא יהיו מספיק אנשים שיתייחסו ברצינות, אלא אולי
רק כדי לעקור אותן מתוכו, ולהפכו ל"שפוי."

וכיצד עוקרים מחשבה? על-ידי עקירת הרגש שמחולל אותה. אם כך,
יצטרכו לעקור ממנו הרבה רגשות, והוא לא רצה בזאת, הוא אהב
להרגיש. ובהולכו בין פסי הרכבת הוא חשב את מחשבותיו המטורפות,
ונהנה להרגיש את הרגשות שמובילים למחשבות האלו, למרות שידע
היטב שבעולם הגשמי הן שוות כקליפת השום. כשהוא שמע את הרכבת
מתקרבת, הוא נדרך רגע, וירד מהפסים. הוא התרחק מעט כדי שהרכבת
לא תפגע בו, ולאחר שחלפה, המשיך ללכת על פסי הרכבת, אבל
המחשבות היו קצת יותר שפויות, כי הרגשות היו יותר שקטות. מכאן
הוא הסיק שאנשים "שפויים" לגמרי, הם אנשים בלי רגשות. ומכאן
הוא החליט לא לסמוך לעולם על אנשים חסרי רגשות, כי הם לעולם לא
יצליחו להבין שהעולם במהותו לא שפוי, ויותר מזה - שהם חלק לא
שפוי מהעולם. לרוב האנשים יש רגשות, מכאן שרוב האנשים לא
שפויים במידה כזו או אחרת. מכאן שמי שהוא שפוי לגמרי - הרי
דווקא הוא המשוגע, מהסיבה שהוא במיעוט, והמיעוט תמיד מוקע.