צבע ירוק זה צבע מעורר השראה, לכן צבעתי את כל קירות הבית שלי
מבפנים בירוק. לא ירוק זית או ירוק כהה. ירוק בהיר, כזה כמו של
הדשא או הגבעולים. אבא בא אליי באחד מימי החורף להכין לי ולו
ספגטי עם בשר טחון מטוגן. זה כמו ספגטי עם קציצות, רק שהקציצות
בעצם מפוזרות על כל הספגטי בתוך הצלחת, כשאוכלים. "יש בזה יותר
שוויון, וזה יותר נוח," אמר לי אבא, "למה להבדיל את הבשר
מהספגטי אם אוכלים אותם ביחד? למה לאכול חתיכת קציצה, ואז חופן
ספגטי, ולחכות שזה יתערבב בפה? ככה בספגטי יש קציצות ובקציצות
יש ספגטי, כלומר ספגטי ובשר טחון מטוגן." חייכתי, "אתה גאון
מזוין," אמרתי בלי כוונה לכלום, כי אני רגיל לרעיונות המוזרים
האלה ולהסברים שלהם. ראיתי שמשהו בו דועך, כמו נובל. הוא הכין
את האוכל יותר אטי, ולכסן אליי מבטים שקטים, ואז הסתכל עליי
רגע בעיניים ריקות מהכרה ושאל "מי אתה?" אבל הוא שאל את זה
בהבנה שהוא אמור לדעת מי אני, אבל לא מצליח לזכור. "אני הבן
שלך," אמרתי "הבן המזוין שלך!" הוא החזיר מבטו לאוכל שהוא עמל
עליו, "באמת?" הוא אמר בשקט, "ולמה אתה מזוין?"