עברתי את השלב הזה
אני לא מוציא חלב מהמקרר
היריקות מהקירות מספיקות לי,
אני לא צריך שום-דבר אחר
אתמול היא אמרה שהיא אוהבת,
היום חתכה לי את הגרון,
מחר היא תגיד שהיא מאוהבת,
לא אכפת לי, אני הולך לישון
בירידה מהקסטל טבעתי באוויר לא ירושלמי
אוויר לא ירושלמי הוא אוויר רעיל,
לא סתם אני מעליל
אושר ב-א' ועושר ב-ע' לא תמיד הולכים יחדיו
לפעמים הם ברוגז, צופים מהצד
הלכתי לישון שלא תגיד שאני לא חולם עליה
מדברת אליי משפטים לא ברורים,
מנסה לאטום לי את בורות החיים
אני לא מתפתה למשאלות לבה,
הלכה וחזרה
כמו רמזור צהוב מהבהב סנוורה,
אבל אני לא הייתי בהמתנה
יצאתי לחפש את השינה המתוקה
אני מדבר עם שדים במיטה
מתפלל כל הלילה, נרדם בזריחה
לא ראיתי אותה המון שנים, והיא לא השתנתה
אני בן ארבעים וקצת,
עם תפוז מקולף ביד
בארצות אחרות השמש נראית אחרת,
פה היא מתקלפת
יפה כמו הזריחה, רגועה כמו הדממה
טובלת אצבע בנהר השכחה,
לא זוכרת מה קרה
ילדים בנו סוכה אצלנו בשדרה,
מתפללים מנחה, ערבית... שחרית
אנחנו מכונסים בבתים מ-פחד ההמון,
יש לנו מחשבות שווא שגובלות בשיגעון
אתמול הם דיברו עלינו המון,
אמרו שאנחנו מלאי זדון
יש לנו פרצופים מצחיקים,
כל היום מתעוותים
כשהיה לי קשה, הלכתי לנוח,
רציתי בארץ החלומות לשוח
והיא מדברת מתוך הדממה,
אומרת "היי, אתה, מה נשמע?"
אה, את יודעת, חיים מיום ליום,
אין לנו תכניות מרחיקות לכת,
כל העולם סובב סביב הזרת
"אז תדבר איתי כשתהיה ער,
בינתיים אני הולכת להשתכר"
אל תדברי עם מישהו אחר,
אני הולך בינתיים לדבר עם חבר.