מכפות ידייך אכלתי, גם אם חסר היה המלח,
ולא פעם שתקתי, כשהשווית אותי לתרח,
אני לך סבל לקניות , ומלצר שמגיש לך קפה-
קונה מרשימה בכתב חרטומים, ולא מרופא.
חרקתי שיניים, כשרצית לדבר באמצע אלופות,
לחזק את הזוגיות, באמצע תצוגת אופנה, בלי חליפות.
התמרמרתי, כשהלכת עם חברות, ונשארתי  בייביסיטר,
נאלצתי להחליף את כל ההשקעה, שהסריחה בסתר.
עשיתי כביסה, ותליתי תקוות בצבעי אטבים,
קיפלתי, וחילקתי גרביים בודדות, לזוגות קרובים.
הכנתי אוכל לילדים מאבקה בשקיות,
והתלוננתי לעצמי, שזה לא יכול להיות-
שכמה קשה שכיף לך, כשאת לוקחת את הזמן,
ולי קשה ורע לי, ואת צריכה עוד כסף מזומן,
כדי ללכת ללמוד, וגם לאיזו הרצאה מעצימה,
שתגדיל לך את האגו, ותשבית לי את הנשימה.
ובכל פעם שאת הולכת ,ואני נשאר לבד,
אני מצדיע לך בשקט, ומקדיש לך רגע מיוחד,
את הכול בבית: דואגת, אכפתית וחזקה
אני אוהב אותך, בשבילי את המלכה !!!