|
כזאת אני.
שואגת בקול מלא אימה
כמו נבהלת מעצמי
מהקול-שהוא לא קולי
כזאת אני.
נשארתי עצמי בכל התקופות
אלו רק האופנות שמשתנות. לא האנשים שבפנים
כביכול נעשו הם ליותר יפים
אבל כשמקלפים את הקליפה זו אותה ביצה רק מבולבלת
שבמרוצת הפחד היא מייחלת
לפרוץ את תקרת הזכוכית
שבעבורה אינה שבירה |
|
|
כן, אני יודע
שזו צורת האמנות
הנחשבת ביותר
בימינו. הגסות
הזו, שהיא תמיד
הגדולה ביותר
האפשרית ושמושגת
במאמץ הקטן
ביותר
האפשרי...
ולא תאמינו כמה
שניסיתי לאהוב
את זה...
אבל פשוט לא
הצלחתי.
אחד שרצה להיות
סנוב של סלוגנים
קצרים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.