|
דווקא אותה אני שונאת
את הקטנונית
את הבכיינית
את המניפולטיבית
את השקרנית
את הצד האפל שבה
את הצד האפל שבי
אותי
במיוחד אני שונאת את המבט שלה בעיניים
כשהיא מביטה עלי במראה, כמו הייתה עומדת בגאון ואומרת "העולם
שייך לי"
שהרי בין אם כך הדבר, ובין אם לאו - אמר כבר שייקספיר
"כל העולם במה ואנחנו שחקנים". אז מה זה משנה בעצם באיזה
תאטרון אנחנו משחקים?!
הרי אנחנו בסך הכל המריונטות של החיים. המריונטות של הגורל.
והיא?
היא לא מבינה את זה!
היא חושבת שהכל שלה- וחסל!
היא לא מבינה שזו היא שתלויה בגורל
היא לא מבינה את כל זה
כי הלב שלה מורעל
כי היא קטנונית
כי היא שקרנית
כי היא בכיינית ומניפולטיבית
ולכן דווקא אותה אני שונאת
אם יש משהו נוסף שאני שונאת בה זה את הכנות המעצבנת שלה,
כשהיא מביטה עלי במראה שהיא מניחה אל מולי פרצופי,
כמו משקפת ואומרת "אני היא הצדקת ואת הנכלולית"
וגם אם כן זו בעיה שלה!
והיא?
היא לא מבינה את זה
היא אנרכיסטית. מתנגדת לכל סמכות
היא לא מבינה שההתנהלות שלה גובלת ברשלנות
היא פשוט טעות
אבל עוד אפשר לתקן |
|
|
זה התחיל כבר
בגיל חמש. ממש
בהתחלה, עם
הפרסומת הראשונה
שלי לקונדומים.
כבר אז הבחנתי
בשינוי במדיניות
של סוכנות. אני
זוכרת איך צעקתי
על הסוכן שלי,
על למה הוא מביא
לסוכנות ילדות
קטנות שלא
מוכנות לעולם
הזוהר התככני.
וצדקתי. אפילו
אמא שלי אמרה.
דוגמנית בפרץ
נוסטלגיה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.