[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








רחל אורזת מזוודה. היא אומרת שהיא עוזבת. זהו.
זה שהיא אומרת שהיא החליטה לעזוב, שהיא  עוזבת, אני לא בטוח אם
זה אמיתי או סתם. אבל היא אמרה המון פעמים... כל פעם שהיא
מתעצבנת ממשהו, היא מאיימת שהיא תעזוב.
כלבה מפונקת!
(...אבל את זה אני לא אגיד לה. לא עכשיו.)
אז מה אם נתתי לה פליק, הרי אחר-כך התנצלתי. קניתי לה שוקולד,
הבאתי לה פרחים, טבעת עם יהלום, ביקשתי סליחה.
היא אומרת שהיא לא יכולה יותר. שאני נהיה אלים, ושהיא מפחדת;
שאני נעשה מפחיד, אפילו מפלצתי,  שהיא לא מכירה אותי כשאני
מתעצבן.
טוב, אולי אני מתחמם מהר. ואז  אני לא יכול לדבר;
אני מרגיש שאני מתפוצץ; אני מסמיק, אני תופס קריזה, ו...היא
בורחת למטבח, ואני אחריה, ואז-אני לא יודע מה קורה. רק שנעשה
לי חושך בעיניים, ו...היא אומרת שאני מכה, ומשתולל...לא יודע,
אולי זה נכון...
אבל אחר כך אני מצטער, ומבקש אלף פעמים סליחה, ומפנק אותה.
ככה אני.
אתם מבינים, אני אוהב אותה, את רחלי.
בפעם שעברה כשזה קרה היא בכתה, ולא דיברה אתי יומיים. היא ישנה
בספה, אני במיטה.
והיא לא דיברה אתי אף מילה. כאילו יש בינינו קיר של בטון.
ואז הבאתי לה את הצמיד הזה שהיא הסתכלה עליו כל כך הרבה זמן
בחלון הראווה. ראיתי: נעצרנו שם לרבע שעה. לא יכולתי להזיז
אותה מהחנות הזו. היא עמדה עם עיניים נוצצות ולא דיברה, אבל
ראיתי כמה היא רוצה אותו.
בכלל. רחלי אוהבת תכשיטים.
היא יפה, והיא יודעת את זה. העור הזהוב שלה שנראה כמו דבש,
והיא אוהבת להראות חלקים נדיבים ממנו -  ומשגעת אותי ככה. היא
שמה צמידים, עגילים, ושרשרות, וטבעות שאני מביא לה כל פעם.
האמת, יפה לה. ואז העיניים שלה מבריקות, והיא מנשקת אותי,
ונחמדה אלי, ואחרי כל תכשיט כזה, איזה לילה!!! ואללה שווה לי
הכסף שאני מוציא עליה.
...אבל אני לא מרשה לה לחשוף כלום.  רק בשבילי. לא מוכן ששום
גבר יביט עליה. חסר לה שהיא תלבש עם מחשוף גדול או חצאית
קצרה...והיא יודעת שלא כדאי לה להרגיז אותי.
והיא נזהרת...
בפעם האחרונה - אחרי שרבנו-קניתי לה את הצמיד ההוא שהבריק ונצץ
בחלון הראווה, זה עם ההמון יהלומים. זה שהיא נדבקה  לחלון
והסתכלה עליו כמו מכושפת.
ואחר כך, כשהשלמנו והיא שמה אותו, הוא היה יפה עליה והיא
נראתה כמו מיליון דולר. כמה יפה הוא נראה על פרק היד הזה העדין
שלה. היא היתה כל כך שמחה!
...ואחר כך כל כך בכתה, כשהפלקתי לה בלי הכרה שהיה לה שחור
מתחת לעיניים . העיניים שלה היו פתאום כל כך עצובות...
זה קרה אחרי שיצאנו עם החבר שלי שלום, והוא סיפר בדיחה; והיא
חייכה אליו...
לא אמרתי לה כלום באותו רגע, אבל אחר כך בבית עשיתי לה בירור,
והיא חטפה את שלה... ואללה, לא חסכתי...
...ועכשיו היא אורזת. אני מרגיש שהדם שוב עולה לי לראש. הראש
מתפוצץ לי.
אני מתאפק לא להכנס לחדר שינה.
...ראיתי מהסדק בדלת שהיא מתחילה לשים את הדברים שלה
במזוודה... אני לא נותן לה לעזוב. אותי לא עוזבים... ואללה, גם
את התכשיטים שהבאתי לה... את זה היא לא תיקח... די, אני נכנס.
לא יכול להתאפק...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
איש חכם ציטט
פעם בסיפרו איש
חכם אחר שאמר
אחרי מנה מוצלחת
במיוחד "אישה
תמיד תוציא
מהגבר שלה את
הדבר שבגללו היא
לא תרצה בו
יותר"

-אינטיליגנט עם
תרוצים גרועים
ללמה חברה שלו
מתעסקת עם אחרים


תרומה לבמה




בבמה מאז 31/10/16 11:58
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
איילה מף

© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה