סתם אחד / ואת נבראת מלבי |
ואת נבראת מלבי.
בזמן, במקום, עלִינו
יחדיו, מתהום, למרום.
בגן העדן הפרטי שלנו,
לא נחש, לא עלה תאנה.
אין מסתור למחשבותינו,
מעורטלות הן, זו בפני זו
וטעמו של התפוח האדום
ממתיק בעסיסו, שפתינו.
בְּרוּאת אל, לי כה יקרה,
נפשי, את מרוממת,
המאור הגדול, נְהוֹרָה.
בפי לך נושא יום יום
ברכה. ונרגש.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|