|
בקצה המסלול
בפאתי הרחבה
נשטח מיזרון או מזרן
אני כבר לא זוכר
וזה כבר לא חשוב
זה היה נורא
מזמן
שרעתי שם על בטני
משקע פניי בבד המשומן
מרפה אבריי לשכך אונס הנחיתה
מחפש נשימה רהוטה
ואז באת אתה.
בלאט
חיישני
על סף בהונות
קרבת ולא ראתיך
הבלך נבהל בעורפי
חזך נפעם אל גבי
חלציך דבקו בשתי
ולשוני לחכי
אזעקת זרועותיי בידיים טובות
רגליך ארכובות על ירכיי
מעלות מנחתך -
עֱלִי במכתש ירחיי.
כך אפתני לשכך אונס הנחיתה
לואט באזני אהבתך
כך נטבע חותמך
ונטמעת אתה
מטעים זיכרון
לוהט ובולט
את גופי הרועד
כאז
כן אתה. |
|
למה תמיד כשאני
מביא לחברה שלי
פרחים בלי סיבה,
היא יודעת שיש
לכך סיבה? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.