אביטל רובין / עוגנים |
אמרת שאני מיטלטלת
בין חוף לחוף, בלי עגינה
נושבת מרוחות מאופק לאופק.
לשיגעון שלי יש עיניים אדומות.
הוא מחבק אותי בלילה,
שלא ארדם.
אל תלטף -
אני מעדיפה גאות,
על פניך.
להשליך עצמי.
מהבניין הכי גבוה
אולי אמצא
את עצמי - מתאזנת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|