כְּדַאי שֶׁיִּכְתֹּב
עַל דְּבָרִים שֶׁהֵם מְבִינִים
בְּמִּלִּים שֶׁמְּדַגְדְּגוֹת
עַד לְמַטָּה, בַּאֲשָׁכִים,
עַל אָהֲבָה וְעַל מִין,
הִנֵּה מַה טוֹב וּמָה נָעִים,
וְיוֹסִיף לַתַּבְשִׁיל
קֹרֶט זַעֲקַת אֵגוֹ
וְקַמְצוּץ מוּתָגִים
וְטִפַּת מְחָאָה חֶבְרָתִית
לַחֲכָמִים וְלַנְּבוֹנִים
שֶׁיַּתְאִים
מִבְּלִי לְהִתְנַשֵּא
וְיָחוּשׁוּ קְצָת עֶלְיוֹנִים
כְּמוֹ לְבָנִים מִפַּעַם
בְּכוֹבַע קַרְטוֹן בְּרִיטִי וּמִצְחִיָּה
עִם רְצוּעַת עוֹר וְכַפְתּוֹר
וּמִכְנָסַיִם קְצָרִים
שֶׁל אִימְפֶּרְיָאלִיסְטִים
עַל נְתִינִים שְׁזוּפִים.
וְאַתָּה, מַה?
אַתָּה שְׁתֹק!
הָגֵף אֶת הַחַלּוֹנוֹת.
הַסְתֵּר אֶת הַיּוֹנָה שֶׁלְּךָ בָּאָרוֹן
שֶׁלּא תֵּהָפֵך לְמָזוֹן.
אֵין לְךָ מַה לָתֵת. |