[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ג'וני ג'ון
/
אזרח איקס

הגשם היה אכזרי, כמו אבנים על הראש. הוא נכנס הביתה והתנשם
בכבדות. הוא שמע אותה שוכבת במיטה, מעשנת. "את לא יכולה לעזור
לי כאן?" הוא קרא אליה בתוכחה, "זה לא כיף כל התוהו ובוהו
שהולך בחוץ," היא לא ענתה. הוא פשט את המעיל והשליך אותו על
הכורסה, הלך להכין לו קפה. "איפה הסוכר המזוין?" הוא קרא, היא
לא ענתה, "לא משנה, מצאתי," הוא ישב ושתה מהקפה, ועישן, ושמע
ברדיו מקוטע את השירים שדיווחו שאין שום תקווה והכול חרא. הם
באמת יודעים לעודד אנשים, הוא חשב לעצמו בציניות, "את יודעת?"
הוא קרא אליה, "אני חושב שמנסים לייאש אותנו בתקשורת. כדי שלא
נעשה פה מהפכה. אבל אני אומר שצריך מהפכה. המדינה הזאת מתנהלת
כמו מדינה מלפני מאה שנה," הוא צחקק, "לא סתם מישהו אמר
שהפוליטיקאים חיים במאה אחרת. הם חיים במאה התשע-עשרה
המזוינת!" הוא לגם מהקפה והראש שלו הסתובב. הוא חשב שהוא על סף
התמוטטות עצבים, אם לא יירגע מ-כל הבלגן שחודר לחייו. הוא חשב
עליה במיטה. "את עושה בשכל," הוא אמר, "כל היום במיטה בסבבה,
כי באמת לאן יש ללכת. כל הזמן אני מתרוצץ בכל מיני סידורים
ועניינים שלא נגמרים. זין על הכול. שכולם ילכו לעזאזל ויעזבו
אותי בשקט. אבל לאאאא... אני כמו מטומטם הולך מ-פה לשם, משם
ל-פה, מתרוצץ, חוזר, נאבק, מנצח, מפסיד, מצליח, נכנע, וכל
המלחמות האלו בשביל מה, בשביל מה?" הוא לא חיכה לתשובה, והיא
באמת לא ענתה. "חרא של מדינה!" הוא צרח, "אבל זה המקום הכי טוב
להיות בו. הגוף שלך יכול ללכת לאן שהוא רוצה, ולעשות מה שהוא
רוצה, אבל המוח כלוא בקופסה. כי יש כאן משטרת מחשבות מזוינת.
אנשים מספרים לי את הדעות שלהם, וזה בדיוק מה שאומרים בתקשורת,
זה לא באמת הדעות שלהם, אבל הם חושבים שזה כן. משטרת מחשבות
מזוינת." הוא לגם מהקפה, "אבל לך זה כבר לא אכפת, כי את כבר לא
פה. הכוחות שלך נגמרו ואת פרשת מ-פה. אני קראתי עלייך קדיש
באמצע הלילה המזוין כשירד גשם כמו עכשיו, אפילו אלוהים בכה
כשקברו אותך. את בגן-העדן, ואני פה, אוכל את כל החרא!" והוא
העיף בחבטה את כוס הקפה שהתנפצה על הרצפה. הוא תפס בפניו ומירר
בבכי. "לא נורא, אימא. העיקר שטוב לך, העיקר שטוב לך..."







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
לאחר שחזל שלחו
איזה 500
סלוגנין ולא ראו
אפילו אחד מהם
מתפרסם, תפסו
שאלה נבלעו בלוע
הפתוח והרעבתן
של הממזר הזה
בצד ימין למעלה


חזל שוקלין
להכנס למכונת
הזמן ולשוב אל
ימי הבית השני


תרומה לבמה




בבמה מאז 8/8/16 7:20
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ג'וני ג'ון

© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה