[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ג'ה קופר
/
חזרת החזרות - החזרה 4

"הלו, זו משפחת אלרורי?"
"כן."
"אפשר לדבר עם שלמה?"
"מדבר."
"שלום מר אלרורי. מדברים ממס הכנסה."
"כן, במה אוכל לעזור?" קולו של שלמה אלרורי היה חנוק מפחד.
"בימים האחרונים יצאנו במבצע מאוד אטרקטיבי עבור הלקוחות שלנו.
היות ואתה בין המשתמשים הוותיקים בשרותינו, חשבנו שאולי זה
יכול לעניין אותך." לפרסומת שלמה אלרורי היה חשוף מילדות, לכן
לא פחד ממנה, גם אם הייתה יוצאת ממס הכנסה (שבמקרים אחרים לא
היה סומך עליו בגרם).
"סליחה, מה אמרת שאני? משתמש בשרותי מס הכנסה?"
"כן?"
"אילו שירותים אתם נותנים שאני משתמש בהם?"
"מה זאת אומרת? בשרותי החליבה." מוחו של שלמה עבד בקדחתנות,
מנסה להבין האם הפרסומת שהציגו לו הייתה שקרית או בכל זאת כדאי
להאמין בה.

חיוך מריר הגיע לפאר את פני שלמה אלרורי. בא לו להקיא ממה
ששמע. הוא הרגיש בפה כאילו אכל חזרת - לא מספיק ששילם כל חייו
לממשלה כסף בלי שקיבל תמורה נאותה, הממשלה גם זלזלה בו וקראה
לו פרה חולבת.
"מוּוּוּ - כך אתם קוראים לזה, אהה? טוב. אז את צודקת, אני
באמת משתמש בכם מזמן. למעשה עוד לפני שהתחלתי לעבוד. חייבו
אותי על מס בזמן ששירתי בצבא. ניסיתי לתקן את שגיאתכם, אך עד
היום לא הצלחתי. אולי תוכלי לעזור לי בזה?"

"מצטערת, המחלקה שלנו לא מטפלת בדברים כאלה. ובכל מקרה, אם
משום מה תצליח לקבל החזר על תקופת השרות הצבאי שלך, אז הוותק
שלך אצלנו יפחת ולא תהיה זכאי לתנאים המעולים שהיום אתה יכול
לקבל בגלל הוותק שלך. בנוסף, תצטרך למס מוגדל על כל סכום שתקבל
ממס הכנסה..."

"על מה את מדברת? איזה תנאים מעולים? תחלבו אותי עם מוזיקה? או
שתנו לי לאכול דשא אחרי החליבה? יש בכלל הבדל בין התנאים?"
"עד היום לא היו הבדלים, זה נכון, אבל החלטנו שללקוחות הטובים
ביותר שלנו מגיע תודה. לכן אנחנו רוצים להחזיר להם כסף."

"מה?!" הרחקתי את השפופרת מאוזני והסתכלתי עליה בחשד - אולי
היא התחילה להזות ולהמציא מילים במקום להעביר מה שאומרים דרכה?
האם הבחורה שבשפופרת באמת אמרה שמס הכנסה רוצה להחזיר כסף בלי
שביקשתי? לאאא... לא יכול להיות. בטח לא שמעתי נכון. החזרתי את
השפופרת אל אוזני והקשבתי.

"אמרתי להחזיר כסף ללקוחותינו הטובים."
"אז באמת שמעתי אותך נכון. הממם... אבל אני בכל זאת רוצה להיות
בטוח - אתם רוצים להחזיר לי כסף?"
"כן."
"ממתי מס הכנסה מחזיר כסף?"
"מעכשיו. וגם רק לתקופה קצרה. כבר אמרתי, אנחנו רצינו להגיד
תודה לכל הלקוחות שלנו שבמשך שנים רבות עמלו כדי לסבסד את אלו
שלא עשו כלום ורק קיבלו כסף מהמדינה." חשבתי לעצמי 'אולי כמו
עובדי מס הכנסה עצמם' אבל מתוך הזהירות החלטתי לא לבטא בקול רם
את הרהורי ליבי. במקום זאת המשכתי לתהות על מה ששמעתי.

"אבל להחזיר כסף? בחיים לא שמעתי על מס הכנסה שלא רק לוקח, אלא
גם מחזיר."
"אבל כבר אמרתי לך, מר אלרורי, כנראה שאתה לא מקשיב לי - זה
הדבר החדש. לא שמעת על כך כי לא היה דבר שכזה עד היום. אבל
עכשיו אנחנו רוצים להחזיר. האם אתה מעוניין בכך?"
"בטח שאני מעוניין. אם אתם רוצים להחזיר כסף, אני תמיד מוכן.
מי אני שאסרב להחזרים!"
"יופי, הקלטתי את תשובתך ובשבוע הבא תקבל את שוברי התשלום
שלך."

אהה? מה אני שומע? שוברי תשלום? נקודת הרתיחה שלי מאוד גבוהה,
אך כרגע הרגשתי שהיא ירדה מאוד והתקרבה לחום גופי שהתחיל לעלות
אחרי ששמעתי מה שגברת מהטלפון אמרה לי.
"איזה שוברי תשלום? הרי אמרת שאתם מחזירים לי כסף! אז למה אני
צריך לשלם?"
"האם אתה מאמין באמת שקיימות מתנות חינם?"

ראשי אוטומטית התחיל לנוע קדימה ואחורה, מנסה להגיד שברור
שמחשבה כזו היא שטותית ביותר. "ל-לא. לא חשבתי כך. פשוט את
אמרת-"
"מה אמרתי?"
"אמרת שאקבל כסף, לא אמרת שאצטרך גם לשלם. הרי אני אמור לקבל
בחזרה את מה ששילמתי. זה לא כך?"
"כן. ו-?"

אם היה אפשר לחלוב ציניות מדיבור של אנשים, בקלות הייתי יכול
למלא דלי מהטון בו הגברת מס הכנסה אמרה את דבריה.

"אז זה אומר שכבר שילמתי. עכשיו תורכם להחזיר לי עבור מה
ששילמתי."
"זה שאנחנו מחזירים לך כסף ממה ששילמת לא אומר שכדי לקבל את
ההחזר אתה לא צריך לשלם. אין קשר בין הדברים."
"אז למה אתם קוראים לזה החזר?"
"כי אנחנו מחזירים לך כסף."
"אבל גם לוקחים באותו זמן כסף?"
"כן, ומה לא בסדר בזה?"

שמעתי קול מופתע והתחלתי לחשוב שאולי באמת אני הוזה אם אני
חושב שבמס הכנסה מתפקדים לפי הגיון אנושי.
"לא יודע. זה נשמע לי מוזר. איזה סכום אצטרך לשלם?"
"בדיוק אותו דבר כמו שההחזר שתקבל מאיתנו."

הייתי מרוגז מחוסר ההיגיון המוחלט שמבקשים אותי לפעול לפיו,
אבל חששתי להראות את כל מידת הכעס שלי, כי בכל זאת מדובר במס
הכנסה. לך תדע מה הם יעשו...

"אז בשביל מה כל הבלגאן הזה? בשביל מה שאקבל כסף ומיד אשלם
אותו?"
"זה לא בדיוק כך. קודם אתה חייב לשלם, ורק אז תקבל החזר."
"שיהיה."
"שום שיהיה. אם לא תשלם, לא תקבל החזר."

נו, בטח, יש כאן איזה מלכוד. טוב, למה באמת ציפיתי מהם?

"סתם שאלה - ואם אשלם, אז בטוח שאקבל החזר?"
"כמעט."
"כמעט אקבל או כמעט החזר?"
"כמעט בטוח."
"מה כמעט בטוח?"
"שתקבל החזר."
"למה כמעט בטוח? חשבתי שאם אשלם, אז אוטומטית אקבל."
"כאן זה מס הכנסה - אנחנו לא מחזירים כסף בלי שבדקנו כמה פעמים
שבאמת חייבים להחזיר. וגם אז מחזירים רק לחלק מהמקרים, כדי לא
ליצור תקדים."
"נו אז תבדקו. ותמצאו שצריך להחזיר. אז למה את אומרת כמעט
בטוח?"
"כי יכול להיות שלא נמצא שחייבים להחזיר."
"סליחה? אני לא מבין את זה. במה תלוי אם תמצאו או לא?"
"במחשב."
"מה זאת אומרת?"

קולה התחיל להישמע כקולה של מורה ותיקה כמה חודשים לפני
הפנסיה, שעייפה כבר להסביר אותו דבר לתלמידיה המעצבנים כל פעם
מחדש.

"תראה, אם לא יהיו שגיאות מחשב, אז בטוח שנמצא שמגיע לך
החזר."
"ולמה שיהיו שגיאות?"
"איפה אתה חי? אתה לא יודע שהמחשב של מס הכנסה עושה מדי פעם
שגיאות?"
"לא ידעתי."
"אז כן. כאשר הכינו את התכנה לחישובי החזרי מס, הכניסו בתוכה
אפשרות לטעות כל מידי אלף חישובים."
"למה עשו זאת?"
"מר אלרורי, אני לא מבינה אותך. כאילו אתה לא חי בארץ הזו. מה,
אתה רוצה לעבור את כל החיים שלך מבלי שיהיו לך בעיות עם מס
הכנסה?"
"כן."

"אז זה לא עובד ככה. בגלל שוויון הזכויות, לכל אזרח יש זכות
זהה להסתבך עם מס הכנסה. במקום לעשות הגרלות למי תצא ההסתבכות,
הכנסנו מראש לתוך התכנה שגיאת חישוב שקורת כל אלף פעולות."
"רגע, אם זו טעות, אז יוצא שלפעמים אתם שוגים לצד הנישום. אז
לא נורא שיש טעות."
"אני לא מבינה אותך, מר אלרורי, מה גרם לך לחשוב שדבר כזה יכול
לקרות? אני מקווה שאתה לא על סמים כי דבריך הזויים לגמרי."
"נו, טעות יכולה לקרות לכל כיוון. בממוצע כמות הטעויות לטובתכם
אמורה להיות שווה לכמות הטעויות לטובת האנשים."
"אני לא מבינה מה הסיבה שתחשוב כך."
"זה לא אני. זו סטטיסטיקה. היא אומרת שגודל כל השגיאות בממוצע
צריך להיות אפס."
"אני מצטערת, אינני מכירה את גברת סטטיסטיקה הזו, אבל אצלנו כל
הטעויות קורות רק בכיוון שלנו. אחרת איך חשבת שהממשלה תוכל
לכסות את גירעונותיה?"
"לא חשבתי."
"זו הבעיה שלכם - אתם לא חושבים על בעיות הממשלה בכלל."

המילים האלו פגעו בי חזק. הרגשתי שהלחיים שלי חמות, פי יבש
וגרוני מסרב לתת לקולי לעבור בשקט.
"מי זה אתם?"
"הלקוחות."
"אבל את מתייחסת אלינו כאל פרות חולבות, לא?"
"אבל זה אותו דבר."
"אולי בשבילך, אבל לא בשבילי."
"מה הבעיה שלך?"
"שחולבים אותי."
"למה שזו תהיה בעיה בשבילך? אתה יודע שפרות לא מרגישות טוב אם
לא חולבים אותן?"
"אבל אני לא פרה."
"אז בזה אנחנו לא מסכימים. לא נורא. דבר אחד מתוך רבים שעליו
אין הסכמה."
"רגע, ובמה אנחנו כן מסכימים?"
"בכל השאר."
"באיזה כל השאר? ממתי אנו מסכימים, למשל, שאני צריך לשלם?"
"מה, אתה לא מסכים? אני חושבת שכדאי שאשלח אליך אחד האנשים
שלנו לבדיקה מעמיקה."

איום ברור נשמע בקולה והרגשתי שאני רוצה להתקפל לתנוחה עוברית,
להכניס את ראשי עמוק לאיזה מקום, בו ארגיש מוגן מביקורות מס
הכנסה.

"לא, לא. אני מסכים. בטח שאני מסכים. פשוט אני לא כל כך נהנה
מזה."
"טוב, לא מכל דבר בחיים צריך להינות. בכל מקרה, בוא נחזור
לנושא ההחזר שלך. יש לך עוד שאלות בקשר לזה?"
"מתי אקבל החזר?"
"ברגע שתצא לפנסיה."
"למה אני צריך להגיע לפנסיה כדי שתחזירו לי את כספי?"
"כדי שנוכל לקזז את ההחזר מהתשלומים שלך אלינו."

כבר הבנתי שאין לי סיכוי לנצח את ההיגיון של הגברת שדיברתי
איתה כרגע בטלפון, אך מתוך ההרגל לעמוד על שלי, המשכתי.
"אבל אם לא אעבוד, לא אהיה חייב לשלם מס הכנסה, לא?"
"נכון."
"אז איך תקזזו אם לא אהיה חייב לשלם מס?"
"תשמע, אי אפשר להיות בטוחים שלא תעבוד. לכן, עד שלא נהיה
בטוחים לגמרי שלא תעבוד יותר, לא נוכל להחזיר לך כסף בלי לקזז
מהתשלומים."
"ומתי תדעו בבטחה שלא אעבוד?"
"מה, זה לא ברור? כאשר תמות."

יופי. מס הכנסה רוצה שאמות. הרגשתי מפוחד מאוד כי אלו מסוגלים
לכל...

"כלומר תחזירו לי כסף רק כאשר אמות?"
"שאני אבין, יש לך איזו בעיה עם זה?"
"כן, לא אוכל ליהנות מהכסף שתחזירו."
"למה אתה חושב שזו אמורה להיות בעיה של מס הכנסה?"

באמת. היא צודקת. זו לא בעיה של מס הכנסה. זו בעיה שלי ואני
צריך לפתור אותה.

"את יודעת מה, שקלתי הכול ואני לא רוצה להשתתף במבצע שלכם."
"אני מצטערת, אבל כבר הסכמת."
"מתי?"
"כאשר ענית לשיחת טלפון זו."

ואני לתומי חשבתי לרגע שהסכמתי אמורה להיאמר בצורה כלשהיא...
נכון שזה טיפשי.

"נו, אז עכשיו אני מתחרט."
"מס הכנסה לא מכיר מילה כזו."
"להתחרט, זה כאשר-"

"לא אמרתי שאני לא מכירה את המילה. אמרתי שמס הכנסה לא מכיר.
במס הכנסה אי אפשר להתחרט. הממשלה כבר הכניסה את הכסף שאתה
הסכמת לשלם לתוך התקציב ואי אפשר להוציא שום דבר ממנו. אפשר
להגדיל, כמובן, אבל חל איסור להקטין את התקציב."
"רגע, מתי הממשלה הספיקה להכניס את התשלום שלי לתוך התקציב?"
"אני מצטערת, אני עובדת במס הכנסה ולא יודעת איך הממשלה עובדת,
לכן לא אוכל לענות לך."
"אז בקיצור, מה שאת אומרת, שמבצע ההחזרים שלכם זה בעצם עוד
מס?"
"ממש לא. את המס אתה חייב לשלם. וכאן מדובר על תשלומים
מרצון."
"כלומר מה, אני יכול לא לשלם את מה שאמרת?"
"בשום פנים ואופן."
"אני לא מבין."
"מה לא ברור כאן? זה שהתשלום הוא מרצון, לא פותר אותך מלשלם
אותו."
"אבל את אומרת שלא חייבים לשלם, נכון?"
"לא חייבים."
"ובכל זאת אני חייב לשלם."
"אתה לא חייב, אמרתי כבר."
"אז אני יכול לא לשלם או לא?"
"לא. אסור לא לשלם."
"רגע, לא חובה לשלם, אך אסור לא לשלם?"
"סוף סוף הבנת. מה היה כל כך קשה להבין?"

הדופק שלי עבר מזמן את מאה ועשרים. לו זה היה גילי, הייתי שמח,
אך כאשר הדופק עובר את המספר הזה, פירושו שאני עוד רגע
אתפוצץ.

"פשוט מקובל אצל אנשים שמה שלא חובה לשלם, מותר לא לשלם."
"אצל אנשים אולי זה כך, אבל במס הכנסה אנו לא מסכימים עם זה."
"את יודעת, אף פעם לא הבנתי את הפרסומת שלכם 'מס הכנסה עובד
בשבילך.' רק אחרי השיחה איתך התבהר לי המשפט הזה - אתם עובדים
בשבילנו כדי שלא נרגיש נטל הכסף שלנו. אתם לוקחים מאנשים חלק
מהנטל הזה. נכון?"
"בדיוק."
"טוב. אין לי כבר כוח. מה את רוצה שאגיד לך?"
"תתחיל בתודה שאנחנו כאן בשבילך."







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מה אוכל שפן
שאלרגי לגזר?


תרומה לבמה




בבמה מאז 8/8/16 4:52
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ג'ה קופר

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה