אני מתלבש,
עם הזמן אני מתלבש יותר
יש לי מכונית יפנית חדישה עם נעילה אוטומטית,
בית עם מיטות רכות ומסכים גדולים,
קולה מהברזים
יש לי אישה מתוקתקת רעה מלאה כסף,
ומאהבת מתוקה ואוהבת מלאה קימורים וחיטובים
יש לי ילדים שישאירו אותי למות לבד כשאהיה זקן,
וכלב לברדור צעיר שיישאר איתי עד שאחד מאתנו ילך
אוסף של דיסקים מ-כל מיני ארצות,
מכסים את הקירות, גולשים מהמדפים
עליית גג מלאה ספרים עתיקים וכאלה שלא אקרא
כיסא נדנדה, עציץ מטפס, שולחן סנוקר
יש לי מכונת מוזיקה, ג'וק בוקס נדמה לי קוראים לזה
יש לי מקרר שעושה קרח
אבל אין לי כישרון באומנות,
ואני לא מצליח לאהוב
הלב שלי מלא סדקים,
ולא רואים את זה על הפנים שעברו מתיחה
הגוף החזק והשזוף שלי מצליח להסתיר את החולשה,
שבעצם שום-דבר לא משנה, ולא יקרה כלום אם אמות מחר
סידורים וערימות של כסף, חשבונות בנק פיקטיביים
השקעות פה ושם, חופשות בעוד בית בארבי בעיר לגו על הים
באמת אני אדם טוב, אבל רק עמוק-עמוק בתוכי פנימה,
מתחת לכל הקליפות העבות, מתחת לציניות ולסרקזם
לפעמים אני מתמוטט על זגוגית החלון בקומה הארבעים ושניים,
ואומר אני קוף בכלוב, לא אתם, אני,
ומקווה קצת שהשמשה תישבר ואפול
מכונית עם ריח ניילונים, וכיסאות שעדיין מריחים בריח העור,
דאודרנטים, מטהרי אוויר, קרטונים ריחניים בצורת עץ ירוק על
מראת המכונית,
שום-דבר לא מצליח לגרש את הסירחון שאני מרגיש 24/7 מעצמי
תקראו לי בובת שעווה, אבל מה שעושה לי טוב זה אלכוהול במידה,
זה עונג מזוכיסטי - כי הוא גורם לכאב לצרוח.