מה שהיה - תשכח מזה
מה שיהיה - לא משנה
כל שאבקש בעולם כזה -
תן לי את היום הזה
>>>>>>>>>>>>
אני מתעורר והירח בעיניי, לוהט כמו השמש,
כמו הדמעות
אנשים עם מטריות שרים ברחובות,
ילדים משליכים תינוקות מבעד לחלונות
והשלכת רוקדת, אינסוף צבעים וצורות,
לא בא לי לשבת, רק לפהק עוד ועוד
שרמוטות עם ילד מנקות את הרחובות
אוטובוסים גדולים מלאים אנשי חמאס,
אל-קאעידה וטאליבן
ברבות היום ככל שהוא מתקדם,
מקיף אותי ספק
אם יש לי רובה ומרגמה ואשוח לצד הדרך,
כיצד אקיף את החומה בלי לפגוע בציפור בדרך
אולי היא יודעת איך לשחות, אולי זו ציפור שחיינית
ממבואה וונצואלה עד שערי נגב הגליל
מטלפנות אליי שדות ומכשפות,
מטילים עליי כשפים קבצנים ושיכורים
ילדים עטופים טלית שואלים אותי לאן הולכים
אנשים אבודים מחפשים את הקווים המובילים למשכנות שאננים
זה לא שזה נגמר אם מישהו מחליט ככה,
זה לא שזה רציני או עמוק או מישהו רוצה ככה,
זה לא שזה בעל ערך כי מישהו מצפה ככה,
לא שיש בזה תבונה כי מישהו חשב ככה
בערוגות צומח הגראס יפה לעין ומפיץ ניחוחות
ירח עגול תפארת מציף את שמי התכלת
אנרגיות עטופות בטלית, וכיפה על הראש,
וילדים משחקים תיפסוני ואחד-שתיים-שלוש
אל תשנאו אותי כי אני יפה, תשנאו אותי כי אני מאנייק,
הולך בדרכים צדדיות לחפש חנויות ממתקים
שכונה עגולה וכיכר בה עגולה גם-כן,
וגן-משחקים ובית-ספר ומגרש כדורגל, בריכה אולימפית
צמחים מטפסים וכותרות פרחים עגולות עזות מבט
ירח צונח בדממה בשלהבת נצח הזהב. |