אז מה אם הוא אומר
הוא יכול להגיד, זה לא משנה
גם אני אומר לפעמים
החיוך שלו נמתח כמו גומי
ניצוצות עפות לו מבין השיניים
עיניים עם כוכבים שלהבות מטורפות
נשמות צורחות לו על הלשונות
האמת הסדרתית עומדת בשורה כדי להוכיח
את אמת טענותיו
אבל הוא יישן וקם וער וצורח
וכל השמיים רועמים אתו
בשלהבת אש לוחשת הוא ממלמל תפילות
ירח מכה שמש וכל העולם כמרקחה.

ילדים משחקים בג'ונגל
ואני משחק טניס בחצר בית-הספר
יש לי ערימה של קלפים,
עם כל מיני פרצופים
אני משלים רוצחים סדרתיים
עפיפונים ארוכים עפים מתעופפים
אל השמיים הפתוחים
ואני במלחמות על מזון ומים
אין חץ בקשת
אין קליע ברובה
כל הארגזים נערמים על יד המחשב
ופרצופים חולים תובעים דפים,
אני לא אתן להם
אין להם ירח בעיניים,
ולי אין מתנות לתת
שיזדיינו עם הקללות המכוערות שלהם,
אני את שלי אמרתי, ואני הולך לעשן.