|
חיבקתי את זיכרונותיי
קרוב אליי פנימה
שלא יאבדו ברוח סערה
הקמה עליי מדי פעם.
תבונת חלומותיי נישאת ברוח
בערבות הומות סוסים
דוהרים לאינסוף.
בוקר מזדמן מחייך
אליי חיוך רהוט ומלא הבנה.
אכן חלומות הם מזור
לנפש סוערת. |
|
|
תחשוב על זה.
אתה קורא עכשיו
את מה שאני כותב
עכשיו.
ובכל זאת, שני
העכשווים האלה
הם אינם אותו
עכשיו.
מה זה, אם לא
פרדוקס?
ץ סופית, לא חכם
ולא נעליים, סתם
משועמם. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.