כל יום הוא קם איתי, עם אורו המרצד.
שרנו יחדיו.
צרבנו יחדיו זיכרונות של שנים רבות.
עם הזמן שחלף,
הזדקנו,
הוא ואני.
בעת האחרונה,
הוא השמיע אוושות של גסיסה.
אתמול הוא נשנק והוציאו קיטור.
היום הוא כבר לא קם איתי,
מסך שחר עלה אל מול עיני.
המחשב שלי שבק חיים.
תלויה אני בטכנולוגיה
ולחשוב שפעם המתים היו אנשים בלבד.
דשדשתי בחנות וראיתי אותו אל מול עייני.
המחשב החדש שלי.
רכשתי אותו בידיעה שעוד יבואו זיכרונות אחרים, חדשים,
ללא צל של ספק,הוא ואני נשתלב יחדיו.
לזכרו של הישן,
להצלחתו של החדש.