|
ממקום שמשקיפים חיי
ניבטים אורות מנצנצים
ולפעמים שוררת חשכה.
חבלי הווייתי מלופפים
בקשרים חזקים
בלתי ניתנים להתרה.
ואני נשענת עליהם רוב ימיי
מעדנת ומתירה איסורים.
יש ימים
עדנה מהלכת בבית
באה בריגושים גבוהים
של שמחה
קוראת בגרון ניחר
"כמה כיף" |
|
|
נכון יש את
הרוסי הזה שאבא
שלו נהרג במכות
גרזן שהוא היה
בן 14? ושבגלל
זה הוא כותב
ספרים נורא
ארוכים כאלה?
וגם כמה קצרים
מצחיקים פה ושם?
וכולם אומרים
שהוא גאון
וכאלה...? נו...
פיודור
דוסטויבסקי או
משהו כזה...
אז הוא לא מפרסם
בבמה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.