אני רוצה לומר את שבראשי,
את שהרגשתי כשראיתיך,
אני רוצה לתאר את השמיים,
את בטח זוכרת את העננים,
את הרעש של מפל המים,
איך שצחקקנו כשיכורים.

אני זוכר בבהירות עדיין,
את ריחו של האביב,
את טעמו המר של היין,
גם את השקט המחריד,
שנצמדנו וחבקנו גפיים,
כשהקור את גופנו הרעיד.

אני מודה שהתפתתי,
לריגוש המתגבר,
לתשוקות שזרמו בי,
ללב המתפורר,
לפעמים אני נוסטלגי,
כשהעצב מתעורר.

אני רוצה לומר אהבתי,
ושאני מעוניין עוד בתהליך,
להחזיק מבטים כמו ידיים,
ואת העצב ממני להרחיק,
אולי בעוד שנה שנתיים,
כשהרגש לא ישחק תפקיד.

אני ארצה לומר שנהנתי,
מכל רגע מתמשך,
אני בטוח שהתמכרתי,
לחוש את חום גופך,
הייתי רוצה לומר טעיתי,
ולנשק שוב את מצחך.