|
הורדתי מן המדף ספר כבן שישים
דפיו צהובים ומצהיבים יותר בכל רגע
הוא גוסס
כותרתו הייתה:
"אני רוצה לספר את סיפורי בפעם האחרונה"
הייתי אז צעיר
פתחתי אותו והחלתי לקרוא את השורות הראשונות
כמו תמיד
לבחון
אם הכתיבה מוצאת חן בעיני
בעודי אוחז בדף הוא החל להתפורר
הפך לחולות הזמן
לא התחברתי לשורות שקראתי
סגרתי אותו בחזרה
כשהעמוד הראשון כבר הלך לעולמו
רכשתי ספר חדש
יותר מתאים לרוחי
שגם אוכל להניח על המדף לאחר סיום
כגביע
ואז נזכרתי
סבא כבר לא כאן
ואי אפשר, פשוט אי אפשר... |
|
|
אומרים שאני
אינני אני, אז
מי אני בכלל?
קוניליימל
המודאג. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.