|
אנשים הולכים כלעומת שבאו
ומטוסים שבשמים אינם מביאים איתם בשורה
רק מסעות אל עבר ההדוניזם
כשם ששירה מאז ומעולם
לא ניתקה טבורה מן התשוקה לנאהבות
וכולנו עדיין צורחים ובוכים מבפנים
מחכים לסטירה מצלצלת
ואין מי שיחתוך, אין מי שיחתוך
אנשים מרכינים ראשם
עוד אדם שאהבם הלך לעולמו
ואף אדם אינו מעז לאמר מילים בוטות על הנפטר
להיות בוטה זה לא קשה
ויש האומרים שבוטות ויושר אחד הם
אך אלו מתהלכים כשיכורים
רק מחפשים פינה חשוכה להתרוקן
בעוד יושרם מועלה לענן וירטואלי
אז בשיר אכתוב כיצד באומץ ונחישות שאין כדוגמתה
כירסמתי בעזרת שיני את החבל
ירקתי על הקבר
ואז נשמתי את נשימתי הראשונה
אך למחרת בבוקר אתעורר
ובצאתי אל הרחוב אצפה אישה יפה
והנה החבל
והקבר יורק עליי בחזרה
וכל שנותר הוא לשתות
ולחפש פינה חשוכה
אם ניסיתם פעם לחתוך חבל בלתי נראה במוחכם
אתם יודעים שזוהי משימה בלתי אפשרית
החבל פשוט חוזר ומתחבר בחזרה
איני מציע לכם לנסות
כיוון שברגע שתיווכחו בצידקתי
אין לכם דרך חזרה
אנשים הולכים כלעומת שבאו
בין אם בין עולמות ובין אם בין ארצות
כשם שאהבה עריצה כתבה את כל השורות
כשם שלעולם לא היתה ולא תהיה בשורה אחרת |
|
אצלי זה רק
שאלה...
(י. פופק מנסה
את
מזלו בתור
לאוטובוס) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.