|
שחור:
הכאב נאגד לצורה
הינה באדום נפרש הדגל
מסד תשתית ארץ
נפש כול חיי.
הלוחות מוכלרי זמן
בשר קיומנו בסדר
גדרות מגולוונות תיל
שדות חרושים של עמק.
הבמות רוטטות לדעת
הינה הרוח נושמת
חסד חמלה רחמים
סודות כמוסי ערפל.
פעם בחסאס
ראיתי חייה שחורה
מבעד לשדה של זהב
כמעט טבעתי במים.
3.7.2016
10:24 - 10:15 |
|
|
אני נפצעתי פעם
מאכילת מקופלת
אפרוח ורוד, לא
מזדרז להאשים את
ג'ורג' דביליו
בוש. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.