|
כשהימים הולכים ומתקצרים
שוב אני בעננים מהלכת
על קצות אצבעותיי.
רוחות חמות צורבות את
פניי ואני מפליגה הלאה
לעבר הקשתות של שירי
הגשם הנודעים.
והזמן מכוון את עונות
השנה ויודעת שעוד יגיע
סתיו לנפש, סתיו לגוף
אחרי קיץ מהביל. |
|
|
התקלקלה לי
הטלויזיה,
כמה אני
אומלל,
לראות צעירים
חסרי מנוח,
לא אוכל.
במקום זה אכתוב
שיר שמח לבמה
חדשה,
וכך אתגבר על
הטראומה הקשה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.