תחושה בין אמת לזיוף
בין חלום למציאות
מחזיקה אותי על קרקע ומרשה לי לעוף
משתחררת כולה ונעוצה בדריכות

משחקת בתוכי כמו בבית בובות
כמו משנה סדרי עולם וגבולות
ואני כמשוגע המנסה להימלט
נאבק בתחושה המסרבת לצאת

לא, זה לא אפשרי, הנשמה כבר זועקת
לא בחרתי בזה והיא עודה מתחזקת
כמו מגפה, כמו טפיל את הנפש אוכלת
מלטפת רכות ובחדות מנפצת

היא עזבה לבסוף בדיוק כשנכנעתי
כאילו היה זה משחק, אותו לא בחרתי, והובסתי
אכול מבפנים מנסה להצמיח
חלום למציאות שאת פרחיה אריח, עוד אריח