|
וְלָבַשׁ אֵת בִּגְדֵי תִפְאַרְתּוֹ
צִחְצַח אֶת שִׁנָּיו
עָשָֹה שְֹעָרוֹ
קָרָא לָרְאִי שֶׁעַל הַקִּיר
"מִי הָכִי בְּכָל הָעִיר?"
רָחָב לִבּו
וְהִנֵּה הוֹפִיעַ הַכֶּתֶם
בִּרְצוּעוֹת שָׁחֹר וְזָהָב
עַל גּוּפוֹ
גָּדֵל וּמִתְרַחֵב עַל עוֹרוֹ
פַּסִים וְקִשּׁוּטִים
נוֹגְהִים
כְּנֶגַע הָהֶרְפֶּס הַמָּתוֹק
זְרָעָיו מִתְנַצְנְצִים בְּתוֹכוֹ
יַהֲלוֹמִים
אֵלֶּה זִרְגֵּי הַכֶּתֶם.
וְהָרְאִי מְחַיֵּךְ אֵלָיו. |
|
|
בסוף המסלול של
היום השלישי
בטיול השנתי
הציע עמרם
המדריך שכולנו
נרד למעיין, שמה
מאחורי חניות
האוטובוסים.
כל שכבת יא'
היתה ממש ממש
שמחה.
שלכם באהבה,
מעיין.
עוד חוויות
מרגשות בטיול
שנתי יבואו
בהמשך
(בפעם הבאה נספר
על החדרת
המצלמות למקלחות
של הבנות) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.