[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







בנימין וולמן
/
פרקי קנאה

לעתים
אני מקנא בכל חיה
מסוג אדם.
בעיוור שלא רואה
סכינו של שוחט
חותך צווארם של
תינוקות.
בחרש
שלא שומע זעקות
אחרונות של
קורבנות,
חרחורי גסיסתם של
נרצחים.
בתתרן
שריח מוות לא מגיע
לאפו
משברי עולמות
מתבשלים
בסירים מהבילים
מצחנת גופות.
באילם
שיכול לשתוק
פני הדם שנשפך
בריש גלי,
בראש חוצות,
בתוככי בית מטבחיים,
מאחורי חומות גבוהות.
באיש שלא חש
בלב שחדל לפעום
ממכת פטישו של
שוחט
שהלם בראשו של
עגל
שכה רצה לחיות.
באיש שלא הרגיש
טעמו של דם
שנמזג לכוסיות -
לחיים!
לעתים
אני מקנא במתים
שלא רואים
לא שומעים
לא מדברים
המה עולם אנושי
כולו.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מצא את
ההבדלים:

1. די לכיבוש!

2. די לקיבוץ!

3. די לקידוש!


השמוצניק מחבר
חידה


תרומה לבמה




בבמה מאז 29/6/16 8:17
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
בנימין וולמן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה