|
ציפורים העירוני משנתי.
קול הוריי קורא בעורקיי
לקום לעבודה.
ואני עצלה מתפזרת במיטה
לא קמה.
רוח פרצים באה לקראתי
כקוראת תיגר לשנתי.
קמתי על רגליי
מפזרת צלילים של השכמה
ועודני נמשכת אחר חלומות
אמש שביקרוני בחטף. |
|
|
נכון ששלי היא
ממש שטוחה.
אין לה בכלל מה
שנקרא:
"חזה אשה".
אנחנו אומרות
שמה שיש לה
בפרונט, זה :
"חזון איש"...
צפיחית בדבש
חזות הכל |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.