אנשי הפוליטיקה אינם מקיימים הבטחות רבות.
דיבורים, דיבורים ואפס מעשים.
נהיר לי למי לא אצביע בבחירות הבאות.
לא אצביע לבנימין נתניהו, לא לאביגדור ליברמן, לא לנפטלי בנט.
אוניית המרמרה, יצאה באופן מודע ליצור פרופגנדה מתוכננת היטב,
נגד מדינת ישראל.
אנשי המרמרה, הכו את חיילי צה"ל.
בתגובה הממשלה היום בחרה לעשות עם ארדואן "שלום".
לשלם לו כסף על כך שאנשי המרמרה הכו את חיילי צה"ל.
הסכם שעל פי אמונתי מכופף את זנב מדינת ישראל בין הרגליים.
סיסמאות כמו "מדינת ישראל חזקה", נדחקו הצידה לטובת עקרון
יוהרת הכסף.
הסכם "השלום" נועד בכדי שבעתיד התורכים יקנו מאיתנו גז.
בשביל כסף, אנשים מתעוורים, הכבוד והאמונה בצדקת החיילים נגוז

ונמכר לטובת מתן כסף לתורכיה וכופף את מדינת ישראל
והפכה למעין מדינה קפיטלסטית רודפת בעיניים עצומות אחר כסף.
מדינה בלי עקרונות של כבוד והגנה על האזרחים והחיילים שמגנים
עליה, היא מדינה נבערת.

נ.ב
בשעה של פנאי, בניסיוני להשפיע על דעת הקהל,יצא לי לדבר עם
בחור תורכי בן שלושים באינטרנט.
הבחור עובד כמוכר באיסטנבול בחנות למוצרי יופי.
הוא אמר שלדעתו צריך להשמיד את כל היהודים חוץ מהילדים שנמצאים
קרוב לים.
כשסיפרתי לו שאני מישראל, הוא אמר שלו היה יכול היה הורג אותי
בשל יהדותי.
זאת דעת רוב הרחוב התורכי שמושתתת בו שנאת היהודים.
לדעתי,שלום זו אומנם מילה יפה,
אך ההסכם שנעשה הוא הסכם כספי ואיננו הסכם שלום או לחלופין
הסכם פיוס.