1. ירושלמי בים

נטול קדושה ובגד
לגופו רק בגד ים של ילד.
לחוף מגיע פעם בשנה
מזיע ונוטף קרם הגנה.

השמש מלובן גופו מסתנוורת
כשעל החול הוא פורס מגבת.
יאכל לאיטו כריך או שניים
העיקר לדחות הכניסה למים.

כאנוס לשפת הגלים ייגש
טובל אצבע, מלא חשש.
כל גל שלעברו מגיח
מיד לאחור אותו מבריח.

גרגר חול בין האצבעות
נדמה בעיניו כשוחק עצמות.
זהו, מספיק! הוא מרגיש גיבור
וכאשתקד, נשבע שלים לא יחזור.

2. תל אביבי בשלג

כשנפתחו ארובות השמים
וברדיו הודיעו שבירושלים
כבר יורד פתית אחד או שניים
הוא דמיין עצמו בשלג עד ברכיים.

לרכב חיש קל הוא נכנס
מיהר לפני שהשלג יימס.
נסע לבירה כמשוגע כל הדרך
ונתקע בפקק בכניסה שעתיים לערך.

"הגעתי" צעק בחזה נפוח
לבוש חולצה עם צווארון פתוח
פותח הדלת, בעצמו הוא בטוח
ומיד על הקרח הוא שוכב מרוח.

לקום על רגליו בקושי הצליח
וכשסיים לקלל, לעצמו הבטיח
כי בחורף הבא עלינו לטובה
לנסוע לשלג, ממש לא חובה.

3. הפכים זהים

זה יצחק על זה
כשיצפה במחזה.
יניף ידו בתנועת ביטול
וילעג:"תינוק, אתה צריך חיתול".
ינסה לרמות אותו בתור
ולהשיגו ברמזור.
אך בלי לחשוב, למענו יקריב חייו
כשיידרש לכך בשדה הקרב.
כאלה אנחנו, זן מיוחד
הפכים שיוצרים עם אחד.