מתחשק לי לכתוב שיר רטוב
שיר קשה כמו פקעת של גרעיני פרי
מתחשק לי לאזוק אותך באזיקים,
ולגרום לך לחשוק במגע כמו חיה מינית רעבה
אנחנו גרים במרפסת,
אנחנו גרים בתוך אמבטיה לחה
אנחנו רואים הכול בזמן הסיגריה,
אנחנו חשים את הציפייה המפוחדת הקרה
משהו עומד לא מאוזן, וכולם מחכים שהוא ייפול,
רק לא יודעים על איזה צד הוא ייפול
מתחשק לי לקשור אותך באמבטיה,
ולהקפיא אותך במי קרים, מי קרח
עד שעינייך ייפערו מכאב הקור,
עד שריאותייך ישתנקו ותוכלי רק לגנוח מעידות קטנות
אנחנו גרים בראש הגבעה,
אנחנו גרים בעמק הצופה אל מקדש ההמולה
אנחנו שומעים כל שקט, וכל אנחת כאב שחותכת פתאום
אנחנו מגלים את הפנים הציבוריות משתקפות בזגוגיות המכוניות
משהו עומד על בלימה, כמו מנוע שפועל בניוטרל,
מאמץ את כל כוחותיו, ולא מפעיל כלום
משהו קורה מתחת לפני השטח,
והוא כה עדין וחרישי, שנדמה כעלה שנשר מהעץ,
התערבל בניחותא רגע ברוח, וצנח בשלווה של קטיפה על האספלט,
כמו לתוך חיק מיטה חמה
אנחנו נותנים לדברים לקרות, אנחנו לא מתערבים
כשהפרי יצמיח קוצים, ואנו נבתר את מעיו,
אז נחליט אם הוא ערב לחך או לא -
ואז נחליט מה לעשות
כי אנחנו קובעים,
אנחנו האנשים.