אני נח על הדף
כמו ימים רבים לפני
לוקח לגימת אוויר כמה שאני יכול
יש קולות שצועקים לי באוזן
פאשיזם, ליברליות, קומוניסטים וסוציליסטיים
אנשים מלאים בתחבולות
אנשים מלאים זעם ותסכול
אני לוגם לגימה קטנה מהפה שלך,
ומלקק מלשונך את הרוק שלך
נשארת מתוקה כל הזמן הזה
פושט את בגדייך ומעניק לך עונג אוראלי
תפרמי את תשוקותייך בשבילי
קשה להיות שמח, בלתי אפשרי להיות עצוב
דרכים משתרכות אחרינו כמו קורי עכביש
זעם ותסכול בראש שלי צועק כל הזמן
אני לא יכול לחיות בתוך בועה, אני לא רוצה לחיות בתוך בועה
התלכלכתי יותר מדי מכדי שאהיה אי-פעם נקי
דרך רשת של מילים ורעיונות אני אוחז חזק
חייבים לכבס את הכביסה המלוכלכת בפרסיה,
כדי שכולם יראו מבעד לצביעות
אם רוצים עולם אמתי, כן
אם רוצים להרגיש לא לבד. |