לא להזכיר את הפיל בחדר. החדק שלו שורט את הטלוויזיה, משקלו
כבר סודק את הרצפה שאיימה ליפול תחתיו. מעניין מה השכנים
יגידו, כשלפתע ייפול להם לתוך החדר פיל. אני חושב ירגישו צורך
מאוד גדול לדבר עליו, ובקולי קולות.
אנחנו ישבנו על הספה, זוכרת? ואת הסתכלת על הטלוויזיה ואני על
התקרה. והפיל באמת ניסה לא לשבור משהו. היה אפשר באמת לראות את
המאמץ שלו. הוא הסתיר את כל הטלוויזיה אבל לא אמרת מילה -
עדיין צחקת בטיימינג מושלם. אני ניסיתי לא להסתכל על הטלוויזיה
ולא על הפיל. ראיתי את התקרה מעלינו, ראיתי את המנורה. המנורה
הייתה מפוארת בראשי - אלפי נורות חשמל מחוברות לאהיל אדיר
ויפהפה. ממש הזכיר את המאה התשע עשרה או משהו. הרגשתי כאילו
אני בנשף ענק, רוקד עם התת-מודע שלי. ויש לו מהלכים די טובים
אבל מאוד מסובכים - לפעמים אני עוצר את ריקודי ופשוט בוחן את
מהלכיו. ולפעמים, הוא הולך אחורה מעט, ומנסה לבחון את שלי. אבל
המהלכים שלי הרבה יותר גרועים - אני נראה כמו תרנגול שיכור
שבורח מסעודת חג ההודיה. אלוהים.