זונות, כולם זונות בני-זונות, שימותו אמן. סתם. עברתי את השלב
הזה, עכשיו אני מלא אהבה והכרת תודה לבורא עולם, ומוקיר כל אדם
ומכבד כל אדם, וחפץ לעזור ולסמפט כל אדם, כי אני אהבה. אבל הלב
שלי מסריח כמו כל האנשים, ואין לי חשק לאהוב אף-אחד ואחת, רק
לזיין אותם עמוק בתחת עד שימותו. סתם. זכות השורדים קדימה,
זכות הזיינים אחורה, זכות המוצצים קדימה, זכות התוקעים אחורה,
אני אזיין לכם את הצורה. סתם. אני חתיכת חרא מפוארת בשדה של
חרא עלוב. אני השושנה בשדה קוצים. אני הצפרדע מלך הביצה
השכונתית. אני מלכת הדבורים, אני יתושה בגודל של ציפור. אני
סיגריה ארוכה יותר ממגדל עזריאלי. אני הספר שלא נגמר. אני מהות
החיים ומהות הנשמה. אין איש בלעדיי. אני מזיין שדוניות, ואני
הורג מלאכיות, אני המוות, אני התופת, אני ממלכת סדום ועמורה,
אני מלח ים המוות, אני פצצת מימן, אני חנקן, אני פלוטוניום,
אני הסיוטים שלא מתגשמים. וכל זה בעטיפה אחת. אם חפצה נפשכם
לזיין זונות, אני אהפוך אתכם לזונות. אם אתם רוצים לאכול בשר,
יאכלו אתכם. אם אתם רוצים להצליח, יצליחו על חשבונכם. אם אתם
רוצים חיים, אתם תקבלו מוות, וכו' וכו'. כי אין אני בלעדיי בכל
העולמות, בכל היקומים, בכל הרקיעים, בכל הגלקסיות ומישורי
הקיום האומלל שלכם. כה תראו בי אלוהים שלכם, ואתם תהיו עבדיי.
ורע ואכזר אני עד בלי די. תנו כבוד לאדונכם, תנו כבוד למושיע
גאולתכם!

כשאתה מת, איש לא שומע אותך מת. איש גם לא רואה, ולרוב גם לא
מריח. כשאתה מת, אתה הופך לגוש בשר. גוש בשר מסריח ומרקיב,
שווה פחות מבהמה חיה. כשאתה מת, חתולים מתקהלים סביב משכנך,
וכל השדים מתעוררים וצועקים דרך החלונות. כשאתה מת, יש שאלה מה
גרם למותך. ולרוב זה נחתם בתאונת תרופות או דום לב. כשאתה מת,
אני בא אליך. אני מראה לך הכול. את מי שהיית, את מה שאתה, את
מי שיכולת להיות. כשאתה מת, אני סולל את נשמתך אל העולם הבא.
אם זה אחד ממדורי הגיהינום, אם זה עולם שכולו טוב, אם זה עולם
זמני, אם זה גלגול אחר בו תיוולד מחדש. כשאתה מת, כאילו נוכחות
גדולה נעקרה מהעולם, ולא משנה אם היית גדול או קטן. האור נכבה,
ההילה כובתה, הפתיל קיפד חייו, ואין לך כבר תפקיד כלשהו שניתן
לך בחייך לפי תורת הקוונטים. כשאתה מת, אתה לא משפיע על כלום,
אפילו לא בהינד שיערה. כל מה שנשאר זה חור גדול, שמכניס את מי
שנשאר בחיים לעצבנות. (אבל אנחנו מדברים על מותך, לא על מי
שנשאר בחיים.) קרוב לוודאי שתיקבר במהרה. הלוויה חפוזה בשעת
חצות בשעה של גשם דק ורוחות קרות. יתקעו שלט עם השם שלך על
תלולית העפר. יותר מאוחר אולי יסדרו לך מצבה. אבל איפה אתה
כשאתה מת? בוודאי לא כאן. אולי בין כאן לשם. אולי הפכת לזיכרון
או חלום, משהו לא גשמי.