|
עולם כביר ואכזר
אני נתינך זה מכבר
אחד מהמוני האדם
אחד יחיד ושונה מכולם
בכל דרך אשר אפנה
לא אשמע קול ומענה
בדרך אפלה חסרת כל אור
אלחם במחשבה ממך לנשור
אתה כה גדול ואימתן
מציע תקווה וייאוש בו בזמן
לאלה הבוטחים בשמך
בעידני העצב וברגעי השמחה
ואני לחסדיך לא זכיתי
כמצורע בפני נתיניך הייתי
והנה לחש עתיק ממזרח
מחולות המדבר עלה וברח |
|
|
יעל הכוסית
היתה כאן
גם בתאריך
24.12.04.
יעל הכוסית,
שבד"כ כותבת על
אחורי הכסאות
באוטובוס אבל
היום היה קריסמס
וכל החברות שלה
הלכו למסיבה
ובכלל אין
אוטובוסים בשישי
בערב אז היא
מפתחת חיים
וירטואליים
במקביל. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.