סתם אחד / את ניבטת בי |
ששלומך אינו כתמול שלשום.
כשמחשבות רצות ואין עוצר,
מבקש סימן שאת בטוב,
המוח לפתע צורב, בוער.
הזמן חולף לו, כמהתל,
מנסה להרגע, שהרי
נשמתך בנשמתי, וחש,
הנה, שוב נושב הרוח,
ושוב סואן הרחוב,
את ניבטת בי,
או אז יודע -
כי טוב!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|