הביטי אהובת לבי
איך שוב את מחוללת בי.
משב רוחך אוחז בשתי ידי,
מקים אותי,
מקיף אותי שאתנועע,
שאאבד מעט מדעתי
ואתמסר למגען של המילים.
לצקצוקי לשון.
לתיפופן של אצבעות...
הקשיבי אהובת לבי
איך שוב את מחוללת בי.
הקשיבי איך הדם זורם בך
כמו פכפוך של נחלים.
ואיך הלב הולם בך ברכות,
מתוך שימחה מרחיב בך נשימה,
ממיס את כל הפחד.
הביטי אהובת לבי,
הביטי בעיניי,
חבקי את כל מה שעולה מהן.
אספי דמעות מכורבלות
שאין בהן עוד טעם,
מתחי פנייך לחיוך.
הביטי איך מתוך הצחוק,
קמטים הופכים שבילי ילדות
ושיעורי חיים.
ראי איך את יפה יותר כשאת רוקדת
ותשמחי רק תשמחי,
אהובתי שלי.
|