חילצתי ספר שירה שנראה היה עתיק
מידיו של חסר בית, שהיה כל כך שיכור
שניסה לשתות ממנו
כותרתו היתה:
"שירים מקבצים"
נפלא! חשבתי לעצמי
מחכה לי יום מלא תובנה
בחינת "האני"
התבוננות פנימה
השראה!
פתחתי אותו בעמוד אקראי
כמו שאני עושה עם כל ספר שירה
(זה הכיף שבהם)
אך הדפים היו ריקים
וכך גם שאר העמודים
הרמתי עיני מן הספר
ואותו חסר בית עדיין שכב שם
כעת מנסה לגמוע משקה מיד ריקה
חשבתי שאולי הוא מנסה לאמר לי דבר מה
והחלטתי אני לנסות וללגום מן הספר כמותו
אולי יש כאן טריק, אולי זו השיטה
אך לפתע חסר הקורה החל לדקלם שירה:
מר לי זה כמו קר לי
רק שלא צריך מעיל
קר לי זה כמו מר לי
בשניהם משקה מועיל
אדם במיטה כפולה
לא יידע חוליה של רצפה
אדם בעניבה כחולה
לא ידרוך כאן ברגל יחפה
היודע קרוא
עיוור הוא לאחר
חולף על פניו
תמיד כממהר
מי ייתן
ואקבץ היום הרבה
כך שבמקום ספר
אלגום היום משקה |
