כל הדמויות ביצירה זו דמיוניות בהחלט.
© מקאמה לשופטי בית המשפט העליון
היה היה איש אחד יהודי
שהיה כל כך ציוני
הוא חסך כל פרוטה לפרוטה
וקנה דונמים אדמה
בארץ הקודש
למרות המלחמה
למרות הנאצים
והדומיניון והבריטים
עד שקמה המדינה.
ואיפה קנה הציוני החכם ?
קנה בהר הרצל, הַתָּם,
קנה גם בלוד, ובהר הכרמל
קנה בגליל ובחוף ישראל
וליד עיר עתיקה אפולוניה עם תל,
והוא לא היה פרזיט
והוא לא היה קומוניסט
ולא עקור מלחמה
ולא קורבן שואה,
סתם אדם רגיל
שחסך וקנה, אפילו בגליל,
את הכל ביושר במזומן וכדין
להשאיר לילדיו עתיד מסודר
כשהוא לא יהיה כאן מחר
כי היה הורה טוב מסור ואוהב
קנה וקנה עד שמת.
הפך לרוח.
בינתיים קמה מדינת היהודים
מדינת רווחה וכללים
מדינת קיבוצים וקצינים
רק לא מדינת הערים.
לא מדינת האנשים מהרחובות
להם אין לובי להם אין כוחות
ילדיהם שייקחו משכנתאות רבות
ויהיו מעמד בינוני עם חובות,
ישלמו מסים, יהיו עבדים,
יצביעו לבחירות ויבחרו מיוחסים.
ואת חזון הציוני התמהוני עם המגרשים
הפקיעה המדינה מהרבה מניעים
פה בנתה בית קברות ושם שדה תעופה
ובמקום אחר פרק לאומי או כביש לשכונה
והרבה פרעושים התפרנסו מזאת
מהמגרשים של הציוני שנלקחו בחוק
כי כשיש סעודה באים הזבובים
ואם אתה בריא יגיעו אלף פרעושים
למצוץ דם חיים בלילה.
ולבסוף בא קיבוץ שהפך לחברה
ואפילו שם את עצמו בבורסה
וקצת הרבה הסתבך עם מס הכנסה
אך זה לא מנע ממנו לגזול את האדמה
את החלקה האחרונה שנותרה לנכדיו
של הציוני הטיפש המאמין הישר
סליחה, בלי לפגוע בזכויות כאן נכתב ונאמר
כי עליהם ממש לא תגלו אף רבב
הכל היה כשר עם סמוך ולחיצה
בלי עֲקֵבוֹת וְעֵדוּת, רק עם מילה
וכולם התפרנסו מהמת הנפטר
(שאינו היחיד במקרה הזה המר).
בנו שם, מכרו שם, עשו חישובים,
כשבאו הבעלין שרפו להם ת'בתים
משכו אותם בבתי משפט עשרות בשנים
הלבישו עליהם תיקים, סיבות ודיונים,
היו להם חברים בהרבה ועדות
שתכננו לבנות לידידיהם עתיד רק ורוד
ולבעלין אמרו לא יקום ולא יהיה לכם בית
רק אנחנו פה נשלוט או השמיר והשית
אתם תקבלו פיצויים אחרי הפקעה
בקושי תכסו לעצמכם את המשכנתא
בעתיד של הסבא שלכם תנגבו את הברך
ואנחנו נבנה לנו וילות בלי עבודת פרך
עם ג'קוזי , רצפות קרמיקה, וכל מה שיש
ובשבתות נעשה עסקים ויהיה מנגל על אש
בפרק היפה שם הייתה אדמתכם
וגם עליו בעוד עשרים שנה לערך
נערוך שוב הסכם
כשכולם ישכחו מה עשינו באמת
נפריט את הכל בלי מת ובלי עד.
ואת הכל הם עשו בעקיפין ולא בשמם
מאחרי הקלעים וטוענים להד"ם.
וגם כי אפסה הבושה מהארץ.
וכל זה קרה במדינת היהודים
שהחזון מתממש בה רק למושחתים
כי לעברות לבנות יש הרבה מוח
והאדם הפשוט כבר איבד את הכוח
והמת ההוא, ילדיו ונכדיו
אכלו לחם עוני, מצות ורעב,
וכל הפרעושים, הכינים והקרציות
התפרנסו מחזון המת בכבוד,
בנו להם בתים, סלונים וחווילות,
יצאו למישורי הסקי, שתו יין, אכלו גבינות,
את כבשת הרש של הציוני הטהור פרסו לפרוסות דקות
מרחו עליהן קוויאר ואכלו באסיפות בחירות.
ככה זה.
תודה לאל שבתכריכים אין כיסים
תודה לאל שגם אתכם יאכלו התולעים,
ואם בחייכם שדדתם את החלשים
בדרכים חוקיות אך בכל האמצעים
במוות שווים נהיה כולם
ובחיים שיבקר אתכם הס ן.
אבל נותרה בגרוני שאלה אחת
מה תעשו כשתיגמר האדמה ?
מה תעשו כשתופרט כל המדינה ?
כשיחכימו הפראיירים ויהגרו מכאן ?
את מי תשדדו אז במזל וברכה ?
תביאו אז סינים שיעמלו בשבילכם ?
תגדלו פרולטריון טיפש ומתלהם ?
הרי לאלה אין ממון, רכוש או מגרשים ?
הרי אין מה לגזול מהמוני העניים ?
על כל שנה שנהניתם על חשבון אחרים
שישפוט אתכם הוא היושב במרומים
הוא מגן הרוחות אלמנות ויתומים
אל תיתן להם לעשות עסקה אתך אלוקים.
על כל גרוש שגזלו מאותן משפחות
גרע את החוב מצאצאיהם בארץ ובשחקים
לא פחות מעשרה דורות, כמו לממזרים,
ושפוט אותם בישיבה של מעלה ולא רק בַּדינים
של השופטים הארציים במדינת הציונים
בה רכוש וקוּשָן הם חוכא ואיטלולא
ופוצה פה ומצפצף נשלח לבירא עמיקתא
שם יסיים את חייו אם לא יזהר
וייפרד שם יפה מארץ ישראל.
אם גם אותה לא ייקח אליו האל.
בוז.
http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3378585,00.html
מאז נכתבה היצירה 2005 חלפו 4 שנים.
שוד על שבר. מאז נכתבה יצירה זו קנה מר עופר דונם אדמה בארסוף
ב-10 מיליון דולר ואילו ממני ומילדיי נשללה זכות הקניין, בתי
הגרה מכאן ואני מעודדת גם את הנותרים לעשות כך.
מאז נכתבה יצירה זו החליטו במנהל מקרקעי ישראל להפריט אדמות
מדינה, והחליטו להפריט אדמות קיבוצים כדי שיבנו עליהן בתים
לדור הראשון והשני ויוכלי לסחור בהם, ואילו האדמה שלי, אשר אבי
ודודי ז"ל קנו בשנות השלושים, מתוך ציונות, ולא שדדו ערבים,
ולא הבריחו כפרים, ולא שכנו בהתנחלויות, אלא אדמה קנויה בכסף
עבודתם כדת ןכדין טבין ותקלין, קניין, ק נ י י ן, את האדמה הזו
נתנו טרף לירוקים (כי הרי הם מסוגלים רק לטרוף את חסרי הישע
ואם הם בעלי רכוש על אחת כמה וכמה) נתנו אותה לירוקים ולמועצות
המקומיות (מועצה מקומים שפיים כבר עשרות שנים לא מאפשרת לבעלי
הקרקעות לעשות בהן משהו) והנה, את אדמתי הפרטית הירוקים ובית
המשפט העליון החליטו שתהיה גן לאומי. גן לאומי ? אמרו לי
רבותיי הקוראים, יש לנו מים במדינת ישראל ? איך נשקה את הגן
הלאומי הזה ? במים מותפלים ? ומי יטייל בגן הלאומי הזה בשבתות?
ויעשה שם מנגלים ? אולי איני רוצה שיבעירו אש בשבת על אדמתי ?
אני אזרחית סוג ב. אני לא כמו אנשי הקיבוצים. העובדה שנולדתי
במדינה, שנישאתי וילדתי ילדים, הצבענו כולנו ושירתנו כולנו,
אין לה שום חשיבות. רק לבני הקיבוצים ולעסקים שלהם יש חשיבות.
כפי שאומרת השופטת נאור , "אני מבינה ללבם של העותרים שרואים
איך כולם מסביב עושים עסקים, אך טובת הציבור גוברת." מיהו
הציבור שטובתו גוברת ? הציבור שעושה עסקים ? הציבור שהממשלה
גובה ממנו מסים כדי לשלם את משכורתך גבירתי השופטת ? ציבור
המיליונרים וספסרי הבורסה ? בוודאי לא מדובר בצעירים שמרוויחים
22 ש"ח לשעה. ולסיכום: אבי ז"ל קנה בהר הרצל - הפקיעו והפכו
לבית קברות. קנה ברמלה (או לוד ?) הפקיעו והפכו לשדה תעופה.
קנה בכרמל (3 דונם) הפכו לשמורת טבע. וקנה במקום הכי טוב בארץ,
על הגוש הגדול הריק בצד המערבי מגלילות ועד ארסוף - ואת זה הם
אומרים שיהיה גן לאומי. זהו כבוד האדם וחירותו. כבוד המת
וחירותו. כבוד הירושה וחירותו. כבוד ילדיי שמשלמים שכר דירה.
כבוד זכות הקניין. וכולי וכולי. איחוליי לשופטים ולמרעיהם.
איחולי שילדיהם יילקחו מהם ויהגרו לארץ אחרת ויפנו את גבם
למדינה זו, איחוליי שיסבלו מגעגועים, איחוליי שילאימו להם
ושיקחו להם את רכושם, ואיחוליי, להם ולכל מריעיהם בעניין הזה,
שיחיו ברמת החיים שאני מחויבת לחיות בה ושאם יש להם משכורות
שיקצצו להם היטב.
