כמשה בתיבה,
בין קני סוף וגומא
נמשיתי לך,
לעת שמש בצהרי היום,
קרניים לוטפות מניבה.
לא גחל לוהט בפי
לעצור שטף דיבור,
ומילים תבקשנה מוצא,
לך תיאמרנה בלי די,
מנפש חפצה.
מילים של כן,
מילים של עוד,
מילים לצבוע עולמך
בוורוד.
אובילך ביד בוטחת,
ברוב הדר והוד.
שלך
מאד. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.