New Stage - Go To Main Page

שני יעיש
/
לפעמים את נזכרת

רוב הזמן את צוחקת.

בעיקר בין ראשון לחמישי. בין השעות 9:30 ל2:30.
לפעמים אפילו עד 3:00, תלוי כמה שתית, או כמה האישונים שלך
מורחבים.
רוב הזמן את שותקת, או זורקת מילים קלילות, שרוקדות טוב באוזן,
של מי ששם בשביל לשמוע.
רוב הזמן את מסתכלת עליהם, והם נראים חכמים ומעניינים, רוב
הזמן את נותנת שיגעו בך אחרים.
רוב הזמן הזמן יש לך הרבה מה לתת, והם ידעו כבר מה לקחת.
רוב הזמן את מתרגשת, ואם לא, אז את מתקרבת, שולחת יד מבקשת.
רוב הזמן את גומרת, ומיד אחר כך ממהרת.

אבל לפעמים בין 2:30 ל9:30, את נזכרת.
ואת כבר לא צוחקת.

והמילים שלך כבר לא רוקדות, הן כבדות ומכבידות לך על הלשון, אז
את פורקת אותן על דף.
והמבט שלך כבר לא מחפש את אלה שנראו לך חכמים ומעניינים, כעת
הם מתרוקנים מתוכן ביחד עם הדמעות.
לפעמים בין 2:30 ל9:30 את לא נרדמת.

אבל רוב הזמן את צוחקת.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 2/6/16 18:59
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שני יעיש

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה