New Stage - Go To Main Page

ג'ה קופר
/
תקשורת ידידותית

גיל: 5

צורת התקשורת: לספר או ללחוש סודות, כאשר הצורה השנייה תופסת
יותר משבעים אחוז מהזמן.

הנושא: לבנים יש זה, אבל לבנות יש זו. לטלטאביז אין כלום.

משך ממוצע: שלושים דקות.

משך מינימלי: עשר דקות וזאת רק אם הפה עסוק בלעיסת הממתק.

כאשר כועסים: חמש-עשרה דקות של לחיים נפוחות בלי להוציא מילה,
עיניים שולחות ברקים;
מושכים בשערות של מי שהפסיק להסתכל עליך;
מושכים שוב אם עדיין לא מסתכלים;
אם גם זה לא עוזר, מנסים לירוק או לנשוך;
"אני לאימא שלך";
"אתה בעצמך כזה";
"תן לי את הבובה שלי".



גיל: 15

צורת התקשורת: הליכה צד בצד, כאשר השיחה מתבצעת רק דרך הטלפון
הנייד. מצלמים כל מה שזז ושולחים תמונות / סרטים זה לזה בליווי
הסבר קצרצר (משפט מעל שתי מילים נחשב לא ברור ובגדר של "בל
יעבור". שתי מילים רק במידת הצורך. מילה אחת גם לא ממש הכרחית,
אותה מחליפים בקלות כמה סימני שאלה או קריאה. חוקרים במכון
ויצמן למדע גילו לאחרונה שיש משמעות לכמות הסימנים האלו והסדר
שלהם, אבל הם טרם הצליחו לפענחה בגלל חוסר התקציב). דוגמאות
בסיסיות ביותר: "ואו", "ראית", "איזה בחור", "שאפו", "וזה?",
"ואלה?". לגבי הסמיילים- אין הגבלת כמות חוץ מהגבלת המינימום
שעומדת כיום על שלוש סמיילים לכל מסרון ולא פחות משלוש מאות
ליום שיחות בודד.

הנושא: שמלה וארנק הטובים ביותר בקניון השבוע. לחלופין, מי
הבחור החם החדש, וחבר של מי הוא יהיה. לפעמים גם - מי הציע למי
חברות. לגמרי לפעמים - מי ומי הפסיקו להיות חברים ומי הפריע
להם. לפעמים מאוד - מי מוצא חן בעיני מי. ולחלוטין לפעמים, אך
לא פחות משלוש פעמים באותה שיחה - באיזו חנות יש נעליים יותר
שוות.

משך ממוצע: שעה וחצי (ארבע פעמים ביום).

משך מינימלי: חמישים דקות (ארבע פעמים ביום).

משך מינימום שלא יאומן (כאשר במקביל משוחחים דרך המסנג'ר עם
אותו האדם): ארבעים ושלוש דקות.

כאשר כועסים: הימנעי לגמרי מכל תקשורת רגילה לשעתיים לפחות;
אם את לא רגילה לסבול כל כך הרבה זמן, תתחילי עם חמש דקות;
תסתכלי על הסלולרי בצורה מהפנטת עד שהוא ישתכנע לצלצל;
חייגי וסגרי מיד לפחות שלושים פעמים בשעה הראשונה וכפליים
בשנייה.
הר הגעש מתפרץ כאשר את מקבלת את הצלצול, והסלולרי נהיה רטוב
לחלוטין כי את לא מאפשרת לאוויר להיכנס בינו לבין האוזן שלך
במשך שלוש שעות. ואז מתחילות הפרידות ובשעתיים הבאות הסלולרי
מרטיב את האוזן השנייה.



גיל: 25

צורת התקשורת: טלפון בעבודה בזמן העבודה.

הנושא: עם מי הלכת אתמול למסיבה. עם מי הלכת מהמסיבה. את מי
פגשת היום. עם מי תלכי למסיבה היום. עם מי...

משך ממוצע: שעה אחת (שמונה פעמים ביום - יותר אי אפשר כי נגמר
יום העבודה).

משך מינימלי: עשרים ותשע דקות (פעמיים ביום). התקשרויות קצרות
כל כך קורות במקרה של פגישות עבודה במשרד במשך כל היום וגם אז,
רק כי פשוט לא נעים לדבר בפני כולם.

כאשר כועסים: "אני לא אגיד לך את מי ראיתי אתמול..." המשפט הזה
נאמר לפחות שלוש פעמים בנימות שונות שנעות בין זלזול לחוסר
אכפתיות ועד למעוררות סקרנות, ואחריו מגיע סיפור קצר (שלושת
רבעי שעה עד לשעה ורבע) על מי שפגשת. לבסוף מגיע הנושא החשוב
באמת של המכירה המיוחדת אשר שמעת עליה ממישהי במשרד. שיחת
טלפון כזו בדרך כלל לא נמשכת יותר משלוש שעות, כמעט בטוח לא
מגיעה לארבע ונדיר שתעבור חמש. רק במקרים של שביתה בעבודה,
כאשר רשמית אין מה לעשות, השיחה יכולה לגלוש לשעות מעבר לכך אך
לא יותר מאורך יום עבודה, כמובן, אלא אם אישרו לך לעבוד שעות
נוספות.



גיל: 35

צורת התקשורת: טלפון מהבית אחרי שחזרת מהעבודה והכנת הכל
לכולם.

הנושא: כיצד לפתור בעיה במתמטיקה שהבן שלך ביקש ממך לעזור לו,
ומהיכן להשיג כסף להחליף הונדה סיוויק שלכם למשהו חדש יותר.
לפעמים את מדברת גם על משהו שקצת מפריע לך: מדוע בזמן האחרון
בעלך צריך לחזור מאוחר הביתה כל כך הרבה פעמים. לא שתוספת הכסף
תפריע לכם, אך את מתחילה להרגיש בודדה.

משך ממוצע: שלושת רבעי שעה, לפעמים פעמים לערב אחד.

משך מינימלי: אפס אם את התעכבת בעבודה וכרגע את עייפה מדי אחרי
שעזרת לילדים בשיעורי הבית שלהם, האכלת אותם, כיבסת וגיהצת הכל
והכנת ארוחות בוקר לבעלך וילדים ליום מחר.

כאשר כועסים: לאחר כמה שנים של גידול בני נוער, את למדת איך לא
לכעוס על אחרים - את פשוט לא שומעת שום דבר שיכול להרגיז אותך.
לא ששמיעת דברים רעים הייתה אי פעם מספיק מפותחת אצלך.


גיל: 45

צורת התקשורת: טלפון נייד מרומא שלשם את "קפצת" לביקור קצר של
"לילות לבנים". את הרגשת שאת חייבת להגיע לשם אחרי שהילדים שלך
אמרו לך שלמרות שהחברה החדשה שלו בגיל שלהם, בעלך לשעבר הוא
עדיין האבא שלהם והם ימשיכו לבקר אותו.

הנושא: ויטוריו ומזרקות, לואיג'י, מזרקות וקטנועים, מרצ'לו,
מזרקות, קטנועים ואָמוֹרֶה!

משך ממוצע: תלוי אם את מדברת מהמזרקה או הקטנוע (לא, לא שכחנו
"מאָמוֹרֶה!" אבל למי יש זמן לטלפן אז?) - משהו כמו חצי שעה עד
שלושת רבעי שעה.

משך מינימלי: עשר דקות ורק במקרה שאת ממתינה שהוא ישלם את
החשבון או שיביא את הקטנוע.

כאשר כועסים: "את לא מבינה כלום באהבה. אני בטוחה שבגלל זה
בעלך עזב אותך..."



גיל: 55

צורת התקשורת: סקייפ - אחרי שבנך נסע לדרום אמריקה והבת שלך
הצטרפה אליו בתאילנד, את החלטת שאת לא יכולה לזוז מהמחשב כי
אחד מהם היה יכול להתקשר אליך. למרות שזה היה לפני חמש-עשרה
שנים, את עדיין חוששת שהם יכולים להתקשר אליך דרך התכנה החכמה
הזו, כך שבינתיים את משוחחת דרכה עם החברות שלך שגם למדו על
המדיה הזו בגלל ילדיהם, שרצו לראות את העולם. כמובן שהיום את
משתמשת בסקייפ שמותקן אצלך בטלפון נייד. כך את בטוחה שלא
תפספסי שיחה מילדיך ולא משנה דרך מה הם יחליטו להתקשר אליך. רק
שיעשו זאת.

הנושא: איפה המקום הטוב ביותר לעשות מתיחת פנים.

משך ממוצע: שש-שבע שעות. כמובן שאת לא משוחחת ללא הרף - בזמן
המתנה לתשובה, את מצליחה לתת הוראות לעוזרת הבית שלך על איך
לנקות את הבית ומה להכין לארוחת ערב, את מספיקה ללכת לבית קפה
לארוחת בוקר ולאחר מכן למכון יופי לתקן תסרוקת שלך ולשייף עוד
קצת ציפורניים. חזרה בבית, את משוחחת חצי שעה על כמה שאת עייפה
ואז את הולכת לראות תכנית הטלוויזיה על דיאטה חדשה, שבה שורפים
קלוריות באמצעות שרירי הפה - כל מה שעלייך לעשות כדי לרדת
במשקל, זה לשוחח.

משך מינימלי: לאחר שלמדת על הדיאטה החדשה, שרק בעזרת שיחה ניתן
לרזות, את מחליטה לעסוק בה לפחות שמונה שעות ביום. ברור שאת
צודקת כאשר מניחה שלא משנה איך משוחחים - בטלפון או דרך סקייפ
או עם מעצב שיער - אז את עושה את טיפול בפטפוט היומי שלך
בקנאות, מאמינה שביום או ימיים מאזני האמבטיה שלך יחליטו
להראות לך מספר שונה מזה שאת התרגלת אליו במשך חמש השנים
האחרונות.

כאשר כועסים: כועסת? ולא מפטפטת? למה שתעשי לעצמך משהו  כל כך
רע? לא לפטפט משמע לא לרזות, ואז את לא תאבדי את עודף המשקל
שלך. לכן בחכמה רבה את מעדיפה לאבד את הכבוד העצמי שלך בכך שלא
תעני למשפט החצוף "את לא נשמעת טוב היום". במקום זאת את רק
משתמשת בסמל של סמיילי עצוב בתור תשובתך.


גיל: 65

צורת התקשורת: "פייסבוק" - לאחר שהנכדים שלך החליטו להיות
חברים שלך באתר זה לפני זמן מה, את מתחילה ליהנות מכך שכל
הצעירים מציעים לך את ידידותם. הם עושים זאת משום שבאתר כתבת
שגילך הוא זה שבו את מרגישה את עצמך. לא שזה משנה יותר מדי,
הרי הגיל שבו את הרגשת בזמן הרישום לא היה שונה בהרבה מגילך
הביולוגי, אולי רק באיזה חמישים שנה, אבל למה להיתפס לקטנות.

הנושא: בפייסבוק, את בעיקר מתקשרת על ידי כתיבה "וואו, איזו
תמונה." לאחר בדיקת עשרה אחוז מהפעילות של 2475 חבריך, את
מרגישה שאת יכולה לגשת לפורום השני שלך - פורום הכתיבה שבו
גילית שאת יודעת לכתוב שירה. כאן יש לך הרבה מאוד חברים אשר
כמוך, יש להם המון זמן פנוי, כולן כותבות שירה ורוצות לכתוב על
המשפחה שלהן. אתן מספרות אחת לשנייה על הנכדים הרעים של השכנים
שלכם. אז את כותבת על הילדים הנפלאים של ילדייך. ואז, כמובן,
את מוסיפה כמה (100-200) שורות על המתנה הנוספת שקנית להם וכמה
שאת בטוחה שהם יאהבו אותה.

משך ממוצע: חצי יום.

משך מינימלי: אף לא שנייה במשך שבוע.

כאשר כועסים: "השיר שלך הוא לא כל כך טוב הפעם", "הנכד
שלך...!"


גיל: 75

צורת התקשורת: טלפון או פטפוט במרפאת בזמן המתנה לשיחה שבועית
עם הרופא.

הנושא: מה אכלת אתמול ומתי בפעם האחרונה הוצאת את זה החוצה.


משך הממוצע: זה תלוי בכמה זמן יש בין הסדרה האהובה שלך לאופרת
סבון (נטולת סבון, אופרה או הגיון) הטובה ביותר המשודרת פעמיים
ביום להוציא ראשון, שלישי, רביעי, שישי ושבת.

משך מינימלי: בכלל לא במשך שבועות.

כאשר כועסים: אתה מספר על הכאבים שלך פעמיים בזמן שיחת הטלפון
אחת ואומר שאתה צריך ללכת כאשר הצד השני רוצה לספר לך על
הבעיות שלו. (כאילו שלמישהו חוץ ממך יכולות להיות בעיות
אמתיות.)


גיל: 85

צורת התקשורת: טלפון.

הנושא: מי עוד יפסיק להתקשר?

משך ממוצע: חמש-עשרה דקות. (וזאת רק בפעמים שמישהו מזכיר לך
לטלפן).

משך מינימלי: אף שיחה במשך שנים.

כאשר כועסים: אין בעיה. אתה שוכח שאתה כועס בזמן שלוקח לך
להרים את הטלפון.


גיל: 95

צורת התקשורת: עיתונים - באחד כותבים על זה שאתה צעיר בין אלו
שיש להם חיים ארוכים, באחר טוענים שגילך עדיין לא כזה שצריך
להתפלא ממנו, שלישי מסביר את ההצלחה שלך בדחיית קץ החיים בכך
שלא השתמשת הרבה בטלפונים ניידים, אחר כותב שהגעת לגיל שלך רק
מפני שהיית...


הנושא: אריכות-ימים ומה ניתן לעשות על מנת שאחרים יידבקו בה.

משך ממוצע: דף מלא.

משך מינימלי: שני פסקאות בכל פעם שלעיתון אין שום דבר חיובי
אחר לכתוב, כמו למשל מסיבת יום הולדת של שוער בקבוצה מקומית
בישוב נידח, או מי היא החברה חדשה של הזוכה במקום השלישי בעונה
העשרים ושלוש של תכנית הריאליטי "נולדו לצווח".

כאשר כועסים: זה רע מאוד אם בעיתון כועסים עליך - הם לעולם לא
יכתבו עליך.
לעולם לא = עד שגילך יהיה החדשות הישנות היחידות שעליהן הם לא
כתבו במשך השבוע האחרון.


גיל: 105

צורת התקשורת: מחשבות.

הנושא: 'עם מי כבר נשאר לי להתקשר - כולם עזבו אותי. כל החברים
מזמן אינם. גם הילדים עזבו את העולם. מזל שנכדים עוד מבקרים
אותי, למרות שלא כל יום כפי שהייתי רוצה. כל הנחמה שלי הם
הנינים ובמיוחד ילדיהם. הם כל כך מתלהבים מסבתא רבה רבה שלהם
שאפילו המציאו שיר עלי: סבתא רבה רבה עם כולם, סבתא רבה רבה לא
תריב לעולם... תְפוּ, לא זוכרת את ההמשך, אוי הזכרון שלי. הם
גם מביאים לי כל מני מתנות, רק שאני לא מבינה מה אעשה עם כל
הביסקוויטים שהם הביאו. כמה אני יכולה לאכול ביום? ניחא היו
מביאים שוקולדים, אבל הוריהם עדיין חושבים שלא טוב לאכול
שוקולד כי בגלל זה השיניים יכולות ליפול. הם רק שוכחים שזה קרה
לי כבר לפני כמה עשורים. והסוודרים שהם מביאים בכל פעם שיש
ירידה קלה בחום של קיץ? מה הם חושבים שאני בצל שלובש בגד על
בגד על בגד? ניחא שם שלי כמו בצל - סבתא רבה רבה - אבל אני
בעצמי עוד לא. אולי לפעמים קר לי, אז זה לא מצדיק יותר משלושה
סוודרים בבת אחת. ממש חבל שלא נשארו לי חברים חיים להם הייתי
יכולה לתת כמה סוודרים במתנה.'


משך ממוצע: כל השעות חוץ משינה, כלומר בערך חמש שעות.

משך מינימלי: 'רק אם אמות אפסיק לחשוב.'

כאשר כועסים: 'על מי אני יכולה לכעוס כאשר אני חושבת? על עצמי?
טוב, זה עשיתי לפני עשר שנים. וכעת על מי אני יכולה לכעוס?
אולי על הילדים? גם את זה עשיתי לפני הרבה זמן. אני חושבת שלא
נשאר לי על מי לכעוס. וזה בעצם די מכעיס.'


גיל: 115

צורת התקשורת: "סליחה, מה זה תקשורת?"

הנושא: "מה שאלת אותי לפני רגע?"

משך ממוצע: חצי דקה ובעיקר מצמוץ עיניים בחוסר הבנה.

משך מינימלי: איך מודדים מבט ריק מהבנה?

כאשר כועסים: "אני רוצה פיפי... לא, כבר עשיתי."


גיל: 125

צורת התקשורת: דרך מדיום המתקשר עם העולם הבא.

הנושא: "אמרתי לך לא להתחתן עם הכלומניק הזה! לו רק אימך הייתה
חייה." - "אוי, סבתא די. לפחות כשאת מתה אולי תפסיקי לרדת
עליו?" - "איך זה אפשרי? אני הרי כאן, למעלה!" - "סבתא, את לא
צריכה לצעוק, אני שומעת אותך טוב." - "אבל המרחק..." - "המדיום
אומר שהמרחק לא משנה. בכל מקרה, סבתא, אני מתקשרת אליך כי
רציתי לדעת מה עשית עם חצי מיליון שאבא שלי השאיר לך?" - "איזה
חצי מיליון?" - "סבתא, אל תתחילי." - "אני לא יכולה לספר לך,
כי המדיום יכול לשמוע ואולי הוא ירצה לגנוב את הכסף." - "סבתא,
המדיום לא שומע אותך, הוא עסוק בליצור אתך קשר." - "ואולי הוא
מרמה, רק עושה כאילו מרוכז בקשר אתי, אך באמת מקשיב לכל מילה
שלי?" - "סבתא, די. מה עשית עם חצי מיליון? אל תגידי ששוב
בזבזת הכל על הימורים." - "אם את לא רוצה שאגיד, אז לא אגיד.
איך שאת רוצה." - "אבל הבטחת שתפסיקי." - "נו, את רואה,
הפסקתי. כאן אין שום הימורים, ממש משעמם." - "איפה זה כאן,
סבתא?" - "אני יודעת? לי, כמו לאבא שלך, אף פעם לא היה חוש
התמצאות. אוי, קוראים לי לשחק פוקר. תתקשרי אלי שוב בערב, אולי
אהיה פנויה." - "אבל סבתא". - "".

משך ממוצע: תלוי בכמות הכסף שתשלמו למדיום.

משך מינימלי: מאתיים שקלים מבטיחים לכם חמש דקות תקשורת, אבל
זה גם הסכום המינימלי שהמדיום מוכן לקבל לביקור אחד.

כאשר כועסים: למה לכעוס על מישהו כאשר נמצאים בעולם שכולו טוב?
חוץ מזה, במקום להיזכר בדברים הרעים - שברור שהיו, אך במרוצת
החיים אבדו מרעות שלהם ואפילו נשכחו - הרבה יותר מהנה לחשוב על
כל הטוב שהיה כדי שהזיכרון עליו לא יעלם לעולם.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 2/6/16 19:24
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ג'ה קופר

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה