ליצן בתחפושת אם סמל ממשל,
רוקד לו סביב ספר מאושר.
צוהל הוא ברוב אך שוכח לערוב,
כול אחד אותו סובב ואת דעתו כך מעפעף.

חלוצים במיקטורונים מענטזים בפרוזדורים.
צוחקים על אנשים שאת עדתם רוצים.
מצקצקים לכול הכיוונים ובסוף חכה דגים.
לא חשובים מאין בא העיקר שיצא מה יצא.

השתלטות על ההמון,
בעליה של מדניות ממן.
שולטים כשליטים בכוחם האמתי,
שטרות מסומנים לאנשים מסוימים.

מפזרים כספים של בודדים,
על משאבים בלתי נלאים.
כדי להעלים את כיסיהם ממלאים.
מנפחים עוד מכרזים ושואבים ושואבים.

שטרות של עשירים רק בודדים מקבלים.
בניהם של ממנים, הונים, ושולטים.
חיים שם בגבהים את עיניהם מסתירים.
חרפות לא רואים בעמותות מחסים.

מדינה רוצחת,
ממני רק לקחת.
שואבת כול הון,
למען שלטון.

מפזזת בחוק,
בלי בושה,
בלי למעוד.
רק למצוץ כול הון.

למחוק חזון ,
להשאיר תמים.
אולי כך את ראשו לא ירים.
ויענה לו אם, מורה, מחנכת.

אך אותנו אך מסדרים,
משאירים פירורים להמון אנשים.
ומיד שוכחים מאכן הם באים,
פשוט אטומים לכל הצרכים.