התבונן בקפידה בזה
שלידו אתה מתיישב באוטובוס,
בכלב שאתה רוצה לאמץ,
בשותף לעתיד:
להתמכרות, לדירה, לחיים.

לא במה שמושך את העין:
הברק, הניצוץ, ריח הבושם ולבלוב חיוכים.
הפנה מבטך לפינות אפלות,
שם נחבא הלב האמתי-
בצחקוק בלתי נשלט של ילדים במשחקם,
ברעד של מי שבגרו טרם זמנם
(השיער צומח תחילה במקומות הנסתרים).

הנשמות שלנו זקנות ועייפות כל כך, אהובי,
לובשות חלוק מהוה בערב שבת
ויוצאות לרקוד במועדון השכונתי.
ויש בזה ברכה,
השמחה שאחרי הנפילה הגדולה,
שאין למטה ממנה.
זה הזמן לסוך את הפצעים בשמן
ולנשק לברכיים החבולות לפני המסע הארוך מעלה.
שערי הילדות,
זהובים ונעולים,
ממתינים לנו שם.