היו רגעים שרדפתי אחריו.
היו שברחתי מפניו.
היו פעמים ששאלתי מישהו .
היו רגעים שחשבתי שהוא אנושי.
היו שניות שהוא היה נראה אפשרי.
היו מחשבות על רעיון,
היו רגעים של שבר.
הייתה לי דרך סלולה מעלה מעלה.
אל מקום בו אין הרים.
היו לי תהיות להיות.
והיו לי תקוות לחדול.
לפעמיים מקומו של האושר הוא ברגעי המחול.
לפעמיים הוא מתחיל במרתפי השכול.
לפעמיים הצלחה היא מקור לאושר.
ולפעמיים הצלחה היא מקור לכאב.
לפעמיים האושר הוא אם חובקת
לעתים פילגש חושנית.
ולפעמיים אב דואב.

אינני יודע מהי שעת הכושר
לפגוש לי בקרטוב של אושר

אך אני יודע שהוא משוטט על הארץ הזו.
הוא פה הוא בנינו.
שופן עוזר לראות אותו לפעמים.
הוא צל במרחק, אך אני יודע שזה הוא
אני פשוט יודע.